חמשת האיומים הגרעיניים של שנת 2017 ימשיכו לרדוף אותנו גם בשנת 2018, ולמעשה כל אחד מהם אף החמיר – צופה מומחה הגרעין ג'ון סירינקון במאמר ב-Defence One. החדשות הטובות הן, שבשנה החולפת חלה ירידה במספר ראשי הנפץ הגרעיניים, תבוסת דאעש הפחיתה את הסיכון לטרור גרעיני, המתחים בין הודו ופקיסטן ירדו, ובכך הורידו את הסיכוי למלחמה בדרום אסיה.
באופן מפתיע, 122 מדינות אישרו את האיסור על הפצת נשק גרעיני. מהלך זה זיכה את התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני בפרס נובל לשלום. בנימוקי ועדת הפרס נאמר, שהענקתו הוא קריאת השכמה לחיסול הנשק הגרעיני בעולם. מנגד, האדמירל מייקל מאלן, שהיה יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב, מאמין, כי הסיכוי במלחמה גרעינית עולה והוא גבוה יותר מאי פעם.
לדעת סירינקון - אלו הם חמשת האיומים הגרעיניים, מהרע לגרוע ביותר.
1. מרוץ חימוש גרעיני חדש. כל מדינה שכבר מחזיקה בנשק גרעיני, מנסה לשפר אותו. סין, הודו, פקיסטן ו
קוריאה הצפונית פועלות להגדלת הארסנל שלהן. מדינות כמו ארה"ב, רוסיה, צרפת ובריטניה (לפי פרסומים שונים גם ישראל) בונות דור חדש של מפציצים, צוללות וטילים כדי להחליף את הנשק מתקופת המלחמה הקרה. לפי הערכות, התוכנית האמריקנית בלבד תעלה לפחות 1.7 טריליון דולר במשך 30 השנים הבאות.
רוסיה וארה"ב מחזיקות ב-95% מסך כל הנשק הגרעיני העולמי. אם ארה"ב תשתמש בכל הנשק שברשותה, היא יכולה להטיל פצצת מימן על כל עיר בעולם שאוכלוסייתה עולה על 100,000 איש, דבר שיביא להשמדת רוב האנושות ובעלי החיים. להערכת מומחים, הטלת מאה פצצות בלבד בדרום-מזרח אסיה, יכולה להביא לחורף גרעיני (מצב אקלים כתוצאה ממלחמה גרעינית) ולהרס גידולים שיכול לגרום לרעב שיביא למותם של כמיליארד בני אדם.
2.. נשק גרעיני חדש ושמיש. מספר מדינות בונות נשק גרעיני קטן יותר ו"שמיש יותר". דבר זה מטשטש את הקו שבין נשק קונבנציונאלי לבין נשק לא קונבנציונאלי. למשל: נשק גרעיני תופס מקום יותר גדול בתפיסת ההרתעה של רוסיה. לפי תפיסה זו, רוסיה תשתמש בנשק גרעיני כבר בתחילתו של עימות באירופה, כדי למנוע הסלמה ולהוכיח עד כמה היא רצינית.
פקיסטן עושה מהלך דומה, כאשר ישנה עלייה במספר כלי הנשק הגרעיניים שהיא מכניסה לשדה הקרב. בעבר האמינו בנאטו, כי יהיה צורך בנשק גרעיני כדי התקדמות של טנקים סובייטיים; פקיסטן מאמינה שהיא צריכה להשתמש בנשק גרעיני כדי לעצור פלישה של הודו. הודו הבטיחה לעשות דבר דומה במקרה של פלישה מצד פקיסטן.
לארה"ב יש תוכניות לשימוש בנשק גרעיני בשדה הקרב. בנוסף לטיל שיוט חדש שנמצא בפיתוח בו, ארה"ב רוצה להשתמש במקרה של מלחמה גרעינית באירופה, חיל-האוויר עמל כעת על יצירת הפצצה הגרעינית החכמה הראשונה, תוך הוספת זנב לפצצה כדי להנחות אותה לקרקע. לטענתה, דווקא הדיוק יגדיל את ההרתעה, ולא ענני הפטרייה המוכרים לכולם.
ההערכה היא, ששימוש בנשק גרעיני קטן יביא לתגובה דומה, ואז יגדילו את הנשקים עד לאפוקליפסה גרעינית. פיקוד הצבא האמריקני הריץ תרחישים בהם בדק האם שני צבאות שמחזקים בנשק גרעיני ונלחמים זה בזה, יוכלו לא להשתמש בו ולהיצמד ללחימה קונבנציונאלית. לדבריהם זהו תרחיש מסוכן שיכול להתדרדר במהירות למלחמה גרעינית.
3. קריעת ההסכם עם אירן. ב-14 בדצמבר נשאה שגרירת ארה"ב באו"ם, ניקי היילי, נאום מאיים על אירן. היא בחרה את המודיעין שלה בקפידה כדי להציג את אירן כמקור לחוסר יציבות במזרח התיכון. זה נראה כמו מהלך מתוזמר כחלק התהליך הנסיגה מהסכם הגרעין עם אירן.
בחודש הבא יצטרך הנשיא
דונלד טראמפ לאשרר שוב את הסכם הגרעין, ולהגיד שאירן עומדת בחלקה בעסקה - בדיוק כפי שסוכנויות המודיעין האמריקניות והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אומרות. אם כצפוי הוא לא יעשה זאת, ההסכם יכול להתמוטט ולבטל את כל הבדיקות והביקורים במתקני הגרעין באירן. עם הסרת הסנקציות בלי אפשרות להטיל חדשות, החלופה היחידה לעצירת תוכנית הגרעין האירנית היא הדרך הצבאית. החשש הוא שביטול ההסכם יפגע ביחסי החוץ של ארה"ב, ופעולה צבאית נגד אירן תגרור את המזרח התיכון כולו למלחמה.
4. מלחמה עם קוריאה הצפונית. בצבא האמריקני מתכוננים כבר שנים לאפשרות של פתיחת מלחמה בשתי חזיתות, אך הם מעולם חשבו שיהיה מדובר במלחמות שיפרצו מבחירה. כיום בוושינגטון גוברים הקולות לתקיפת קוריאה הצפונית. הלך הרוח הוא שהמועצה לביטחון לאומי של טראמפ משוכנעת שאין שום פתרון נגד קוריאה הצפונית חוץ מפתרון צבאי. ראש ה-CIA לשעבר,
ג'ון ברנן, מעריך את סיכויי המלחמה ב-25%-20%. נשיא המועצה לקשרי חוץ (CFR) ריצ'רד האאס מעריך את הסיכויים ב-50-50.
הצהרת התקווה של מזכיר המדינה,
רקס טילרסון, לפיה שני הממשלים מוכנים להיפגש, נגוזה לאחר שהממשל הבהיר שלא יהיו פגישות בטרם יחסלו הצפון-קוריאנים את הנשק הגרעיני שברשותם. מאות אלפי אמריקנים ואזרחי
קוריאה הדרומית עלולים למות תוך מספר שעות מתחילת מלחמה. אם ישתמשו בנשק גרעיני, המספר יעלה בקלות למיליון הרוגים.
5. אצבע קלה על ההדק. הסכנה הגרעינית הגדולה ביותר לארה"ב נמצאת בחדר הסגלגל. וושינגטון פוסט, בדיווחו כיצד תדריכי מודיעין מתנהלים כעת בבית הלבן, בצורה שלא תעצבן את דונלד טראמפ, סיכם באומרו שחוסר הביטחון האישי של טראמפ פוגע בתגובת הממשל לאיומי ביטחון לאומי.
הדאגה מפני מצבו הנפשי של טראמפ וסמכותו הבלעדית לשגר נשק גרעיני, הביאה את ועדת החוץ של הסנאט לקיים לראשונה מזה 40 שנה דיונים בנושא פיקוד ושליטה של הנשק הגרעיני. חברי הוועדה חוששים שחוסר יציבותו של טראמפ והאופן בו הוא מקבל החלטות, יכולים להביא לשיגור נשק גרעיני שלא עולה בקנה אחד עם האינטרסים הביטחוניים של ארה"ב.
מרגע שניתנת פקודת שיגור, לא ניתן לעצור אותה. האדמירל מאלן נשאל האם ניתן לסרב פקודה במקרה הזה, אמר שכל קצין אומר שהוא לא ימלא פקודה בלתי-חוקית בעליל, אולם הנשיא הוא הסמכות החוקית היחידה לתת את פקודת השיגור - ולכן כל פקודה כזאת תהיה חוקית. לאור זאת, מומחים חוששים שאם טראמפ יחליט על שיגור נשק גרעיני, אפשר לעשות מעט מאוד כדי לעצור אותו, במיוחד לאור העובדה שהמערכת בנויה לתגובה מהירה. לכן פוליטיקאים שונים רוצים לשנות את תהליך קבלת ההחלטה.
החשש מפני נשיא שכזה עם נשק גרעיני, משפיע גם על מדינות אחרות בעולם. בטקס הענקת פרס נובל לשלום אמרה יו"ר ועדת הפרס, בריט רייס-אנדרסן, שהקהילה הבינלאומית יכולה לסמוך על כך ששום מנהיג לא יורה על שיגור נשק גרעיני, אך אין ערובה לכך. היא הוסיפה ואמרה, שלמרות התחייבויות שונות - מנהיגים חסרי שליטה יכולים לעלות לשלטון במדינה שמחזיקה בנשק שכזה, ולהביא לפרוץ מלחמות חסרות שליטה.
מנכ"ל הקמפיין לפירוק הנשק הגרעיני, ביאטריס פין, אמרה שצריך להפסיק לחיות תחת החשש שהתקף זעם אחד יביא להשמדת העולם. ניתן לסכם זאת באמירה, שהאיום הגרעיני החמור ביותר לעולם, הוא בני האדם.
