בנובמבר 2010 נטרקה הדלת בפני יכולתו של
ברק אובמה להעביר יוזמות חקיקה מרכזיות. כעס על הרחקתם מהשלטון ועל אובמה-קר הביא את תומכי הרפובליקנים בהמוניהם אל הקלפיות והם כבשו את בית הנבחרים. המשמעות הייתה, שבשש שנותיו הבאות נאלץ אובמה להסתמך על צווים נשיאותיים – שרבים מהם ביטל
דונלד טראמפ בחודשים הראשונים לכהונתו. האם בנובמבר הקרוב יתרחש מהפך בכיוון ההפוך, וטראמפ יאבד את הרוב הרפובליקני בשני בתי הקונגרס או באחד מהם?
לכאורה, הדמוקרטים קרובים מאוד לנצח לפחות בסנאט. בעקבות נצחונם באלבמה בחודש שעבר, הרוב הרפובליקני הצטמק ל-51-49. עם זאת, גם שוויון לא יספיק להם, כי אז ישבור סגן הנשיא
מייק פנס את השוויון וברור באיזה כיוון. דן רוזנהק וג'יימס פרנשם מנתחים ב-The World in 2018 של אקונומיסט את הסיכויים.
נקודת המוצא של הסוקרים היא השאלה הפשוטה ביותר: בעד מי אתם מתכוונים להצביע? לשאלה הזו יש היסטוריה של הצלחה מסחררת בחיזוי התוצאות. ב-38 מערכות הבחירות לקונגרס מאז 1942 שיעור הטעות הממוצע של התחזית לפיה היה 1.3% בלבד. התשובה לשאלה הזו נוטה להתקבע מוקדם למדי בסבב הבחירות, ואפשר להגביר את דייקנות התחזית לפיה כאשר משקללים לתוך הנתונים את ההבדלים בין בחירות לנשיאות לבין בחירות אמצע קדנציה, את מידת הפופולריות של הנשיא ואת המצב הכלכלי. לפי כל אלו, לדמוקרטים יש כיום יתרון של 6%-5% בבחירות לסנאט.
העניין הוא, שזה כנראה לא יספיק להם. מבין 33 המושבים העומדים לבחירה, 25 שייכים כיום לדמוקרטים או לעצמאים המצביעים איתם. לפיכך, כדי לנצח יהיה עליהם לשמור על כל אותם המושבים ולזכות לפחות בשניים נוספים מבין שמונת הנותרים, שכולם במעוזים רפובליקניים – משימה בהחלט קשה. ההערכות כרגע הן, שאם יש להם סיכוי כלשהו, הרי שזה בטנסי – שם מפנה בוב קורקר את מקומו אחרי ביקורת חריפה על טראמפ – ובטקסס, שם צפוי ל
טד קרוז האולטרה-שמרני מאבק קשה. ואחרי הכל, ההערכה היא שלרפובליקנים יש סיכוי של 80% לשמור על הרוב בסנאט.
כל 435 המושבים בבית הנבחרים עומדים לבחירה בנובמבר, וכאן זקוקים הדמוקרטים ל-24 מושבים נוספים על אלו הקיימים כדי להגיע לרוב דחוק של ציר אחד. גם משימה זו קשה, שכן הבוחרים הדמוקרטיים נוטים להתרכז בערים, כך שעל המפלגה לנצח באיזורים כפריים שהם מעוזים רפובליקניים ושמילאו תפקיד חשוב בנצחונו של טראמפ. בסך-הכל יזדקקו הדמוקרטים לניצחון סוחף בהפרש של לפחות 7%. מה שמעורר אצלם תקווה, הוא העובדה שחוסר הפופולריות חסר התקדים של טראמפ כבר גרם לכמה רפובליקנים להודיע שלא יתמודדו שוב, לעומת אפס פרישות בצד הדמוקרטי. המודלים מצביעים על סיכוי של 48%-46% לרוב דמוקרטי – בהחלט מרוץ צמוד.
השליטה בבית הנבחרים עשויה להיות חשובה במיוחד לא רק בגלל תהליכי החקיקה הרגילים, מזכירים רוזנהק ופרנשם. הליך העמדתו לדין של נשיא מתחיל בהחלטה של בית הנבחרים, והדמוקרטים חייבים שיהיה להם רוב בו אם הם מפנטזים על הדחתו של טראמפ או הכנסתו למסלול של התפטרות – תלוי, כמובן, בתוצאות חקירת הפרשה הרוסית. לכן, ייתכן שעתיד נשיאותו של טראמפ תלוי במידת (חוסר) שביעות הרצון של המצביעים הרפובליקניים בעוד עשרה חודשים.
