השבוע ביום שני (5.2.18) ציינה ברלין עוד ציון דרך היסטורי: חלפו 28 שנים, חודשיים ו-26 יום מאז נפילתה של החומה – בדיוק אותו פרק זמן בו חצתה את העיר בין המזרח למערב.
חומת ברלין הוקמה ב-13 באוגוסט 1961 ונפלה ב-9 בנובמבר 1989. ידועה תופעת ה"פנטום", בו חולה מרגיש כאב באבר שאיבד, אבל קשה להניח שמישהו חש צער על חסרונה של החומה – כותב דר-שפיגל. בה במידה, קרוב לוודאי שהעיר לעולם לא תשכח את החומה ואת הפצעים שגרמה לה ואת הצלקות שהותירה, גם לאחר איחודן של העיר והמדינה.
השבועון הגרמני מציג שורה של תמונות מעידן החומה ומהיום. כך למשל: במשך שנים ניתן היה לראות מוולדרשטראסה רק את הקצה של כנסיית סט. מיכאל. האמן ידגיר אסיסי צייר ב-1986 על החומה כיצד אמור הנוף להיראות. כיום כמובן שניתן לראות הכל כראוי. דוגמה נוספת: נפילת החומה באה לידי ביטוי ב-אברסוואלדר שטראסה, שם זרמו המונים מן המזרח למערב ב-11 בנובמבר 1989. היום אין שם כל זכר לכך: רחוב כמו כל אחד אחר.
גם גשר גליניקר הפך לעוד חלק שגרתי ממערכת התחבורה של העיר. זו הייתה נקודת מעבר מרכזית בין שני חלקיה, ובין היתר נערכו שם חילופי מרגלים מפורסמים שאף כונו "החילופים על הגשר". יש לו היסטוריה עשירה – והווה שגרתי לגמרי. צ'ק פוינט צ'רלי הייתה הנקודה המפורסת ביותר בחומה, דרכה עברו – בסיורים מאורגנים היטב – תיירים מן המערב למזרח. היום יש שם מוזאון לתולדות החומה והנסיונות לעבור אותה, כמו גם שחזור של עמדת הביקורת האמריקנית ותערוכת חוצות על החומה.
עוד נקודת מעבר הייתה ברחוב היינריך היינה, אשר בתקופת המלחמה הקרה היה מלא בשלטי אזהרה. המקום התפרסם בשל כמה נסיונות בריחה מן המזרח, שחלקם הסתיימו בצורה טראגית. את מקומם של שלטי האזהרה תופסים כיום שלטי פרסומת.
ולבסוף: מה שהיה שטח ההפקר ושטח הקטילה המזרח-גרמני ליד שער ברדנבורג, הפך לאחד המוקדים הסואנים והתוססים ביותר של העיר. לבנים חומות על הכבישים והמדרכות, כאן ולאורך קילומטרים רבים בעיר, מסמנים את המקום בו עמדה החומה. כאן ניצב רונלד רייגן ובאחד המשפטים המפורסמים ביותר בתולדות המלחמה הקרה קרא למנהיג ברית המועצות: "מר גורבצ'וב, הפל את החומה הזאת!".
