קריאת טקסטים על מסכים הולכת ויוצאת מהאופנה – כותב פרהד מנג'ו בסדרת מאמרים של ניו-יורק טיימס על עתיד האינטרנט. פנו דרך לקול ולתנועה: קטעי אודיו וקטעי וידאו הם שישלטו ברשת בשנים הבאות, הוא טוען.
המולטימדיה הולכת ותופסת את מקומו של הטקסט מזה שנים, אבל בשנה שעברה התהליך הואץ בצורה משמעותית וכעת לא ניתן יהיה לעצור את האודיו והווידאו. אנשי הרשת המשפיעים ביותר עבדו עד כה בבלוגים; כעת הם נמצאים בפודקאסטים, בתוכניות של נטפליקס, במ"מים תעמולתיים, באינסטגרם, ביוטיוב ובאפליקציות כמו HQ Trivia.
הלהיטים הגדולים של עונת החגים בארה"ב היו הטלפון קורא הפנים של אפל, בינה מלאכותית לחיפוש תמונות ולתרגום שפה מדוברת, ויישומים לתגבור המציאות. כל אלו משתמשים במצלמות, במיקרופונים, ובחושי הדיבור, הראייה והשמיעה. וכולם יחד מעבירים את אותו מסר: ברוכים הבאים לעידן הפוסט-טקסט.
אין זה אומר שהטקסט ייעלם לחלוטין; שום דבר אינו נעלם מעולם האון-ליין, כותב מנג'ו. עם זאת, רק התחלנו לגלות את האפשרויות העמוקות יותר של עולם זו, בהן הטקסט נסוג לאחור בעוד קולות ותמונות הופכים לשפה האוניברסלית. האינטרנט נולד בטקסט משום שזו הייתה הצורה היחידה אותה הבינו מחשבים. לאחר מכן התחלנו לתת למכונות – סמארטפונים – עיניים ואוזניים, וכעת אנחנו מספקים להן מוח שמאפשר לתפעל מולטימדיה. לפתע התמונה התהפכה: לעיתים קרובות קל יותר לתקשר עם מכונות באמצעות תמונות וקולות מאשר באמצעות טקסט.
זה יותר מאשר דיבור אל עוזרים דיגיטליים. בינה מלאכותית עשויה לאפשר לנו בקרוב לחפש ולקטלג חלק ניכר ממאגרי האודיו והווידאו העולמיים. הטכנולוגיה הכניסה דמוקרטיה לתכנים שאינם טקסטואליים, ושעד כה היו רק נחלתם של אולפנים. פודקאסטים הם הבלוגים החדשים, דרך של חובבנים לחקור את מסתרי החיים וגם דברים הרבה יותר ארציים, כמו ניתוח האלבום החמישי של קניה וסט. ואילו המדיה החברתית מאפשרת לקשר כל יוצר של מולטימדיה עם קהל פוטנציאלי, שמצידו יכול לדון ביצירה ולהפוך הערצה לאובססיה – בצורה שיוצרת אמנות חדשה.
המעבר למולטימדיה לא יהיה קל, מבהיר מנג'ו. המודלים העסקיים שלה בקושי הוכחו. חלק מהמיזמים נכשלו, דבר שרק חיזק את פייסבוק וגוגל. פודקאסטים רבים אינם מבוססים מבחינה כספית, והם יכולים לקרוס ולקחת איתם את כל הרעש שיצרו. והבעיות הפיננסיות הן הקלות ביותר, שכן תרבות און-ליין הנשלטת בידי תמונות וקולות במקום בידי טקסטים, תשנה במידה רבה את הדרך בה אנו מבינים את העולם הסובב אותנו.
ענן המידע השגוי והדיסאינפורמציה התלוי מעל חיי האון-ליין רק יתקדר עוד יותר עם כניסת המולטימדיה: היא תוכל לגרום לכל אחד להיראות בכל מקום ולהגיד כל דבר, גם אם יהיה זה פיברוק מוחלט. והיכולת לסרוק כל הקלטה וכל סרטון עלולה לשים קץ מוחלט למרחב הפרטי. מערכת שתתבסס על תמונות וקולות, תביא לכך שהרגש יגבר על המציאות; לססמאות יהיה יותר כוח מאשר לטיעונים. וכמה כוח יהיה ליוטיוב אל מול ילדינו? אבל אין דרך חזרה. ככל שמדובר בטקסטים, הכתובת היא על הקיר.
