"קמפיין טראמפ לא עשה שום דבר פסול – לא הייתה קנוניה!". זו הייתה תגובתו הראשונה של הנשיא
דונלד טראמפ להגשת כתבי אישום נגד 13 רוסים ושלוש חברות, בטענה שהתערבו לטובתו בבחירות 2016. טראמפ לא הביע כל דאגה מעצם העובדה שמעצמה זרה התערבה בהליך החשוב ביותר בארה"ב, ולא התחייב אפילו במילה אחת למנוע התערבויות כאלו בעתיד – מציין (17.2.18) פיטר בייקר בוושינגטון פוסט.
כתבי האישום הוגשו בידי התובע המיוחד,
רוברט מולר, ומביאים לראשונה לידי ביטוי משפטי את המסקנה אליה הגיעה קהילת המודיעין האמריקנית לפני שנה: הייתה התערבות רוסית מתוכננת ומוכוונת מלמעלה במטרה להביא לנצחונו של טראמפ ולתבוסתה של
הילרי קלינטון, בכלים מתקדמים של תעמולה ודיס-אינפורמציה. הבעיה היא, כותב בייקר, שמן הצד האמריקני המאבק נגד ההתערבות הרוסית נעשה ללא המפקד העליון.
ב-13 חודשי כהונתו, עשה טראמפ מעט מאוד כדי להתעמת עם רוסיה ולמנוע ממנה להתערב שוב בבחירות. ממשלו יצא מדי פעם נגד רוסיה והיועץ לביטחון לאומי,
הרברט מקמאסטר, אמר היום שהראיות הן חד-משמעיות. אבל טראמפ שותק. דניאל פריד, דיפלומט מקצועי ותיק וכיום חוקר במועצה האטלנטית, אומר ששתיקתו של טראמפ מטרידה ומעלה את השאלה האם יש לו משהו להסתיר.
במקום לגנות את רוסיה על מעשיה, אמר טראמפ לאחר פגישה עם
ולדימיר פוטין, שהוא מאמין להכחשותיו. הוא לא הטיל עיצומים חדשים על רוסיה למרות קריאתו של הקונגרס לעשות זאת. הוא אינו משתף פעולה עם מדינות מערב אירופה במאבק נגד התערבויות עתידיות. הוא לא מוביל את הפעולות להגביר את אבטחת מערכות ההצבעה בארה"ב לקראת בחירות אמצע הקדנציה ולאחר מכן. הוא אינו לוחץ על הקונגרס להעביר חוקים שיטפלו בבעיה.
דרגים נמוכים יותר בממשל טראמפ כן מתחו ביקורת על רוסיה, ולעיתים הלכו רחוק יותר מאשר
ברק אובמה- שגם הוא ספג ביקורת משום שלא עשה די הצורך כאשר קיבל בזמן אמת מידע על ההתערבות הרוסית. ממשל טראמפ החליט לשלוח נשק לאוקראינה כדי שתוכל להתגונן בפני פלישה רוסית, ולאחרונה הטיל עיצומים על רוסיה בשל הפרות של זכויות אדם. בימים האחרונים האשים הממשל רשמית את רוסיה באחריות להתקפת הסייבר NotPetya שבוצעה אשתקד והזהיר שיהיו לכך "השלכות בינלאומיות" שאת טיבן לא פירט. ראשי סוכנויות הביון, שכולם מונו בידי טראמפ, מסרו בשבוע שעבר לסנאט שרוסיה כבר בוחשת בבחירות שיתקיימו בנובמבר הקרוב.
ואולם, טראמפ עצמו רואה את הדיווחים על ההתערבות הרוסית כניסיון לחתור תחת הלגיטימיות של ממשלו ולערער על נצחונו בבחירות. כאמור, תגובתו לכתבי האישום שהוגשו אתמול (16.2.18) הייתה שלקמפיין שלו אין קשר לכך. אכן, כתבי האישום אינם מעלים טענה שכזאת, ואף מציינים ש"מלחמת המידע נגד ארה"ב" החלה עוד בשנת 2014 – לפני שטראמפ נכנס למרוץ. אולם כתבי האישום כן אומרים שבשנת 2016 התרכזה ההתערבות בניסיון להביא לנצחונו של טראמפ – והם אינם סוף החקירה של מולר, שכידוע מעוניין לתשאל גם את הנשיא עצמו.
מסמכים משפטיים קודמים הצביעו על קשרים רבים בין צוותו של טראמפ לבין גורמים רוסיים ב-2016, מזכיר בייקר. למשל:
דונלד טראמפ ג'וניור, פול מנפורט (אז מנהל הקמפיין) ו
ג'ארד קושניר נפגשו עם עורכת דין רוסייה שהבטיחה (ולא קיימה) לתת מידע מכפיש על קלינטון.
מייקל פלין נאלץ להתפטר מתפקידו כיועץ לביטחון לאומי משום שהסתיר פגישות עם שגריר רוסיה בוושינגטון. שר המשפטים,
ג'ף סשנס, פסל את עצמו מטיפול בפרשה מאותה סיבה.
שתיקתו של טראמפ עומדת בניגוד גם לעמדתם של עמיתיו הרפובליקנים, אשר הגיבו על כתבי האישום בקריאה לפעולה תקיפה יותר נגד רוסיה. רבים שבים ושואלים כעת מדוע טראמפ מתייחס בכזו סלחנות לרוסיה, טוען בייקר – לא רק בנוגע להתערבותה בבחירות, אלא גם בנושאים אחרים הגורמים לחילוקי דעות ומתיחות בין שתי המדינות.
ג'ן ג'ונסון, שהיה השר לביטחון פנים בממשל אובמה, אומר שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם ההתערבות הרוסית היא להבהיר שארה"ב תגיב במלוא העוצמה על התערבויות עתידיות. "בהתקפות סייבר תמיד קל יותר להיות בהתקפה מאשר בהגנה. אבל כאשר מדובר בהתקפות סייבר בין מדינות – ההגנה הטובה ביותר היא פשוט להבהיר שהתקפות לא יעברו בשתיקה", הוא מסביר.
מומחים עימם שוחח בייקר אומרים, שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בהובלתו הפומבית של הנשיא. הת'ר קונלי, שעבדה במשרד החוץ בממשלו של
ג'ורג' בוש הבן, אומרת, שלממשל אין מסר מדיניות או תגובה מסודרת, "וכך המדינה נותרת פגיעה ובלתי מוגנת". ג'ון קרלין, שהיה היועץ המשפטי לביטחון פנים וראש הסגל של מולר כאשר שימש כראש ה-FBI, אומר ששתיקתו של טראמפ מעבירה מסר לרוסיה ולעולם – משום שארה"ב אינה אומרת בצורה חד-משמעית: תפסיקו, זה לא מקובל עלינו.
