התחושה הרווחת באירופה היא, שהמשבר ביוון הסתיים: הכלכלה צומחת, המדינה גייסה כסף בהנפקת איגרות חוב והממשלה שכמעט פשטה את הרגל לפני שלוש שנים הודיעה שאינה זקוקה לסיוע נוסף מ
האיחוד האירופי. אולם כותב ביזנסוויק, עדיין קיימת המשימה הכואבת של תיקון המערכת הפיננסית אחרי המשבר החמור ביותר בתולדות המדינה.
בשבוע שעבר פורסם דוח ולפיו יוון עמדה בכל הדרישות של תוכנית החילוץ (למעט שתיים), אבל באתונה ובבריסל אומרים שמוקדם מכדי להוציא אותה מהטיפול הנמרץ אליו נכנסה במסגרת התוכנית. חמישית ממבקשי העבודה אינם מוצאים משרות, רובם – לפחות שנה. למעלה ממחצית מן המבוגרים חייבים למדינה כספי מיסים בסכום כולל של 100 מיליארד אירו – 56% מהתוצר המקומי. העסקים מתקשים לקבל אשראי, משום שארבעת הבנקים הגדולים ביוון מוגבלים בפעילותם של חובות מסופקים של קרוב ל-100 מיליארד אירו.
ראש הממשלה, אלכסיס ציפראס, הביע את בטחונו שהמדינה תצא מתוכנית ההצלה כאשר חבילת הסיוע – השלישית בשמונה שנים – תסיים בחודש אוגוסט. דוח האיחוד האירופי מצא, כי יוון עמדה ב-108 מתוך 110 הדרישות כדי לקבל את החלק הבא של הסיוע; היא טרם מכרה רכוש שעיקלה הממשלה ואת נמל התעופה הישן של אתונה. ככלל, ההפרטה כמעט לא זזה: בשנת 2011 נקבע יעד של גיוס 50 מיליארד אירו, אך עד כה נכנסו בקושי 10% מסכום זה.
התוכנית כעת היא ליצור קופה של 20 מיליארד אירו, שתמומן ממכירת אג"ח ומקרן הסיוע האירופית. בחודש שעבר הנפיקה יוון איגרות חוב ב-3 מיליארד אירו ובריבית שנתית של 3.5% בלבד – לעומת ריבית דו-ספרתית בשנת 2015, מה שמלמד כמובן על הירידה החדה בסיכון. אלא שהספקנים אומרים, מסביר ביזנסוויק, שיוון שוב תהיה תלויה בחסדיו של שוק ההון ותתקשה לעמוד על רגליה ולזכות שוב בעצמאותה הפיננסית.
רק יוונים מעטים סבורים שיש סיכוי לחזור לחיים הטובים והקלים שלפני המשבר שהתפוצץ ב-2010, אך רבים אומרים שאינם יכולים להסתגל לכך שהמצב הנוכחי – אחרי שהכלכלה הצטמקה ב-20% - יהיה הנורמלי החדש. ובעוד המחזור של עסקים רבים צנח בעשרות אחוזים, הם מתקשים כאמור לקבל אשראי בנקאי שיאפשר להם להתפתח ואפילו לשרוד.
יוון התחייבה לשמור עד 2022 על תקציב מאוזן, לא כולל תשלומי ריבית בסך 3.5% מהתוצר שלה; כדי לעשות זאת, היה עליה להעלות מיסים. בבריסל מדברים על יצירת מנגנון של בקרה ופיקוח, שימשיך לפעול אפילו אם יוון תצא מתוכנית הסיוע לפני הבחירות בשנה הבאה.
