ב-18 במארס הודיע נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ
ארדואן, שצבאו כבש את העיר ארפין, מעוז של הכורדים בסוריה, לאחר חודשיים של קרבות קשים. שבוע מאוחר יותר רושם הסולטן המודרני ניצחון נוסף: המעוז האחרון של העיתונות החופשית-למחצה במדינה נפל גם הוא בידיו.
ארדואן דמירורן, איש תקשורת הנאמן לנשיא, רכש ב-1.2 מיליארד דולר את קבוצת דוגאן. הקבוצה היא הבעלים של שניים מארבעת העיתונים הגדולים בטורקיה – חוריית ופוסטה; של תחנת הטלוויזיה המובילה CNN Turk ושל סוכנות ידיעות. בעליה, איידין דוגאן בן ה-81, היה אחד הסמלים האחרונים של העידן החילוני במדינה ונתון לרדיפות מצד רשויות המס והתביעה. דוגאן החליט למכור את הקבוצה בלא להתייעץ באיש, ואקונומיסט מדווח שיש הסבורים שהוא עשה זאת תחת איום במאסר. מאות עיתונאים טורקים כבר נמקים בבתי הכלא של ארדואן, רובם נעצרו אחרי נסיון ההפיכה הכושל ב-2016.
המהלך מביא לכך שבעלי בריתו של ארדואן שולטים כמעט בכל אמצעי התקשורת הגדולים בטורקיה, לקראת הבחירות לפרלמנט ולנשיאות בשנה הבאה. האנליסט עזרא ארסאן אמר לאקונומיסט, כי 90% מתפוצת העיתונים בטורקיה נשלטים כעת בידי אנשי עסקים המקורבים לנשיא.
כמה מהם מקורבים יותר מהאחרים. המנכ"ל של אחד מקבוצות המדיה הגדולות הוא אחיו של חתנו של ארדואן (החתן עצמו, אגב, הוא שר האנרגיה). דמירורן נדחף לעסקי התקשורת בידי ממשל ארדואן. בשנת 2013 התקשר הנשיא עצמו לדמירורן ונזף בו לאחר שאחד מעיתוניו פרסם פרטים על שיחות שלום חשאיות עם מנהיג כורדי. דמירורן פרץ בבכי ובקול חנוק שאל את ארדואן: "מדוע בכלל נכנסתי לעסק הזה?".
ארדואן רדף במשך שנים את קבוצת דוגאן. בשנת 2009 פרסם חוריית תחקיר על שחיתות בקבוצת צדקה מוסלמית המקורבת לארדואן; משרד האוצר הגיב בהטלת קנס של 2.5 מיליארד דולר על הקבוצה, שלאחר מכן הופחת ל-600 מיליון דולר "בלבד". הצעד אילץ את דוגאן למכור לדמירורן שני עיתונים, מילייאת ו-ואטאן, ערב הבחירות לפרלמנט ב-2011.
דוגאן ניסה לפייס את ארדואן. הוא פיטר עיתונאים שהיו ביקורתיים מדי כלפי הנשיא. בקיץ 2013 הפסיק ערוץ החדשות העיקרי של הקבוצה דיווח מהמוקד העיקרי של ההפגנות נגד ארדואן ועבר לשדר סרט על פינגווינים. לאחר נסיון ההפיכה של 2016 צייתו עיתוניו של דוגאן עוד יותר לקו הממשלתי. באביב שעבר צינזר חוריית ראיון עם חתן פרס נובל לספרות, אורחאן פאמוק, אשר הסביר מדוע הוא מתנגד להרחבת סמכויותיו של ארדואן.
עיתונאים בקבוצת דוגאן, שמבחינתם הסוף הבלתי נמנע הגיע בכל זאת בהפתעה, אומרים שהאווירה בחדרי החדשות היא של הלוויה. אלו מביניהם הידועים בביקורתם כלפי המשטר צפויים להיות מפוטרים בחודשים הקרובים. אחד העיתונאים אומר: "אפילו אם נתנהג יפה ונמשיך לצנזר את עצמנו, זה לא יספיק להם, כי הם יודעים מה עובר בליבותינו. זה כבר לא מה שאנחנו כותבים, אלא מה שאנחנו מייצגים".
