פייסבוק ובעלי בריתה מנסים לגמד את משמעות הגילוי ולפיו מידע על 50 מיליון ממשתמשיה שימש שלא כדין את הקמפיין של
דונלד טראמפ. הם טוענים שכיום זה לא יכול לקרות. הם אומרים שהמשתמשים הסכימו בצורה רוחבית למסירת מידע עליהם. הם מקטרים על סטנדרט כפול ביחס כלפי החברה.
אולי סיפור קיימברידג' אנליטיקה הוא הסיבה הלא-נכונה לזעם, אבל אנחנו צריכים לזעום – טוען נועם כהן בניו-יורק טיימס. מה שפייסבוק מכרה לקמפיינים פוליטיים זהה למה שחברת אובר מוכרת לנהגיה וללקוחותיה, ולמה שחברת יוטיוב מוכרת למפרסמים המקווים להגיע לילדים: היכולת לעקוף את החוקים והכללים ולצאת פטורים מעונש.
כאשר מסתכלים בצורה זו על שערוריית קיימברידג' אנליטיקה, סבור כהן, מתברר שחוסר האחריות של פייסבוק אינו רק במישור היחסים בינה לבין לקוחותיה. פייסבוק הפרה גם את האמון בינה לבין החברה בה היא פועלת. מכירת מידע לצרכי בחירות שונה וחמורה מאשר מכירתו לצרכים מסחריים. אסור שפייסבוק תשמש ככלי בידי מי שמבקשים לערער את יסודותיה של הדמוקרטיה האמריקנית.
לפייסבוק – בניגוד לכל תחנת טלוויזיה קטנה – ממש לא אכפת אם גורמים רוסיים רוכשים פרסומות פוליטיות ומשלמים ברובלים. זוהי מהלומה למערכת הפוליטית האמריקנית, האמורה להגן על אזרחיה מפני השפעות של מדינות זרות. אבל יותר מפחידה המחשבה שקמפיין טראמפ נתן לפייסבוק יד חופשית לפעול להורדת שיעורי ההצבעה בציבור האפרו-אמריקני באמצעות מודעות הנעלמות לאחר הצפייה בהן.
זמן קצר לפני הבחירות ב-2016 אמר מקור בכיר בקמפיין טראמפ לסוכנות בלומברג: "אנחנו מנהלים שלושה מבצעים להורדת שיעור ההצבעה". בלומברג ציין, שמדובר בליברלים לבנים אידיאליסטיים, נשים צעירות ואפרו-אמריקנים – כולם קהלים בהם שיעור התמיכה בהילרי קלינטון היה גבוה במיוחד. בראד פרסקייל, שהיה האחראי על הפרסום הדיגיטלי בקמפיין, אמר במפורש שהרעיון הוא להשתמש בפרסומות נעלמות בהן תיראה אנימציה של קלינטון, אשר בשנת 1996 התייחסה לכמה אפרו-אמריקנים כ"חיות טרף". הוא אף אמר, שהפרסומות הללו יגיעו רק למי שהקמפיין רוצה שיראו אותן.
חלק מן המודעות שרכשו גורמים רוסיים בפייסבוק, ואשר נחשפו במסגרת החקירה בקונגרס בפרשה הרוסית, נועדו לפגוע בהצבעת האפרו-אמריקניות באמצעות העלאת תיאוריות קונספירציה לגבי
ביל קלינטון. האם היו גם פרסומות נעלמות כאלו? לא ידוע, כי הרי הן נעלמו ופייסבוק סירבה למסור מידע עליהן, בטענה שהיא שומרת על פרטיותם של המפרסמים. אבל הרשת החברתית סיפקה לקמפיין טראמפ גישה ישירה וזולה לקהל היעד – ואת האפשרות להטעות אותו ולהפחיד אותו. והמידע שדלף יכול היה לגלות לאנשיו למי בדיוק לפנות.
בחירות 2016 – הראשונות לאחר נשיאותו של
ברק אובמה – הצביעו על ירידה של שבע נקודות האחוז בשיעור ההצבעה של האפרו-אמריקנים – מ-66.6% ב-2012 ל-59.6%. זו הייתה הירידה הראשונה בשיעור ההצבעה שלהם מזה 20 שנה והגדולה ביותר אי-פעם. גם המספרים הללו אומרים לא מעט. אבל בכל הראיונות עימו מאז התפוצצה הפרשה, לא דיבר מארק צוקרברג אפילו פעם אחת על המשמעות הציבורית הרחבה שלה.
פייסבוק ממשיכה להתמקד בפגיעה של הדליפה במשתמש הבודד. "אנחנו שומעים אמירות ברורות לפיהן קשה למצוא את פרטי קביעת הפרטיות וכלים חשובים אחרים, ושאנחנו חייבים לעשות יותר כדי למסור את המידע הזה", אומרת החברה. היא אינה נותנת מענה לפגיעה בחברה האמריקנית. פייסבוק שואלת בעקביות מזה עשור את השאלה הלא-נכונה: מדוע שערוריות הפרטיות שלה הן המופע הוותיק ביותר בעמק הסיליקון. השאלה הנכונה היא, אומר כהן, כיצד יש לתקן את פייסבוק עצמה – ולכל אמריקני צריכה להיות הזכות להשתתף בגיבוש התשובה.
