- גבריאל שונפלד מפרסם מאמרים ב-USA Today, כתב ספר על היחסים בין הביטחון הלאומי, החוק והתקשורת, ובשנת 2012 שימש כיועץ בקמפיין הנשיאותי של מיט רומני. לרגל חג הפסח הוא פרסם בעיתון את המאמר הבא, שנכתב בגוף ראשון וכך גם מובאים כאן עיקריו.
בקיץ שעבר עברתי מניו-יורק לניו הייבן, כדי לסייע לאחותי לטפל בדודתנו ג'נין. היא הייתה אז בת 89 ונטתה למות. על פניו, דודה ג'נין הייתה אישה פשוטה שחיה חיים פשוטים, עד מותה בסתיו האחרון. אבל למעשה, סיפור חייה היה רחוק מלהיות פשוט.
דודה ג'נין התייחסה אל אחותי ואלי בנדיבות רבה, כמו שדודה יכולה. אבל היא פיתחה חשדנות עמוקה כלפי כל מי שמחוץ למשפחה. היא לא אהבה לפגוש אנשים חדשים. היא תמיד חששה שיגבו ממנה יותר מדי במסעדות ובחנויות. ברחוב היא חששה לבטחונה הפיזי. בבית היא חששה שתישדד.
מאיפה זה בא? אולי מכך ששמה האמיתי לא היה ג'נין אלא חני. אולי זה יובן לנוכח העובדה שהיא העבירה חלק מילדותה במחבוא, כשהיא חיה בשם מזויף, ללא הוריה, בצרפת הכבושה בידי הנאצים. או אולי זה קשור לפחד שסבלה כאשר נמלטה, בגיל העשרה, מצרפת לספרד תוך שהיא חוצה ברגל את הרי הפירנאים, עם מדריך שנטש בדרך אותה ואת משפחתה. ועוד יותר סביר להניח שזה קשור לשודדים שהתנפלו עליהם בהרים, נטלו מהם את מעט רכושם ואולי גם תקפו מינית את דודתי ואת אחותה (אמי) בנוכחות הוריהם.
אני אומר "אולי", משום שאחותי ואני לא ממש יודעים. לעיתים נדירות סיפרה דודה ג'נין מה עבר עליהם, וכמה תנועות ורמזים קטנים לימדו שמשהו קרה. מה בדיוק, אם בכלל – את זה נותר לנו רק לנחש. מכל מקום, הם הגיעו לברצלונה, נאסרו בידי המשמר האזרחי של פרנקו ועמדו להישלח בחזרה לגבול הצרפתי – משם צפויים היו לגירוש למוות בטוח. למרבה המזל, שוחד ששילם בן-דוד ספרדי, השיג את מטרתו.
לאחר זמן מה בספרד, קיבלו סבי, סבתי, אמי ודודתי – שוב בעזרת קרובי משפחה – מסמכים שאפשרו להם להיכנס לארה"ב. בשנת 1943 הם חצו את האוקיינוס האטלנטי, שהיה זירת קרב סוערת, והגיעו לנמל פילדלפיה. כך החל החלק היותר שגרתי בחייה של דודה ג'נין.
מה שמביא אותי ל
דונלד טראמפ. נכון, אין שום דמיון שהוא בין חייהם. אבל אולי חלק מתחושת הבחילה שלי כלפי הנשיא קשורה לססמתו "אמריקה תחילה". זה היה שמה של תנועה אנטישמית שדרשה בשנות ה-30 להותיר את יהודי אירופה לגורלם ולהותיר את גבולות ארה"ב נעולים בפני מי שנסו על נפשם. או שמא זה נובע מהקנאות העיוורת שלו, המופנית לא כלפי יהודים אלא לעבר מוסלמים, היספנים ושחורים.
תוסיפו לכך את העובדה שטראמפ עצמו הוא סוג של שודד. לאורך חייו הוא טרף את החלשים, עשק קבלנים ופועלים והיה מעורב בהונאות. וישנה גם העובדה שהוא חיית טרף בהתנהגותו המינית. "כאשר אתה כוכב, אתה יכול לעשות להן הכל", אמר באותה הקלטה ידועה לשמצה. "אתה יכול לעשות הכל" – זה היה הלך הרוח של פורעי החוק שאמי ודודתי פגשו בהרי הפירנאים.
יש טיפוסים פליליים שמופיעים שוב ושוב במקומות שונים ובזמנים שונים. איזה תפקיד היה דונלד טראמפ ממלא אילו היה נולד בזמן אחר ובנסיבות אחרות? איננו יכולים לדעת, אלא רק לשפוט אותו לפי מעשיו ומילותיו. אבל כאשר אמי ודודתי נחות בקבריהן, קשה לקבל את העובדה שאדם כזה הוא נשיא ארה"ב והאיש החזק ביותר בעולם.
