טראמפ נגד בזוס

מתקפת ציוצים של דונלד טראמפ נגד אמזון גילחה עשרות מיליארדי דולרים משווי השוק של החברה שבשליטת ג'ף בזוס – שהוא גם הבעלים של וושינגטון פוסט, אחד ממבקריו העיקריים של טראמפ בתקשורת האמריקנית. מארק פישר, עורך בכיר בעיתון, ניסה בסוף השבוע (7.4.18) להסביר מה מתרחש טראמפ ובזוס באים מעולמות שונים לחלוטין, הוא פותח: טראמפ בא מהכלכלה הישנה של טיט ולבנים, עוד בזוס הוא דמות מובהקת של הכלכלה החדשה המתלהב מן החלל ומרובוטים. מדובר בשני אישים המייצגים חלקים שונים של החברה האמריקנית, חלוקה שהיא פילוסופית כשם שהיא כלכלית. אפילו אופי העימות ביניהם מדגים זאת: טראמפ תוקף בפומבי, בזוס שומר על שתיקה. כמה מיועציו ובעלי בריתו של טראמפ טוענים, שהתקפותיו על בזוס משקפות את יריבותו ארוכת השנים עם המיליארדרים שמנעו ממנו דירוג גבוה יותר ברשימת עשירי העולם. ברשימה האחרונה של פורבס, בזוס מדורג במקום הראשון עם 112 מיליארד דולר; טראמפ הוא רק במקום ה-766 עם 3.1 מיליארד דולר. אחרים טוענים, שהרקע שונה: טראמפ אינו משתמש במחשב ומעולם לא ערך קניות און-ליין – ולכן אינו מבין את סוד הקסם וההצלחה של אמזון, ומעדיף להאשים אותה ביצירת מונופול ובהתחמקות מתשלום מיסים. טראמפ גם מאמין ש-בזוס משתמש בפוסט כדי לתקוף אותו פוליטית, למרות שלאמזון יש חוזים עם שירות הדואר ועם הפנטגון.

מחקרים מול תחושות

בזוס רכש את הפוסט ב-2013 תמורת 250 מיליון דולר לאחר שקיבל פנייה מהיו"ר דאז, דונלד גרהאם. בראד סטון, מחבר ביוגרפיה של בזוס, אומר שמבחינתו זו הייתה השקעה קטנה, בה השתמש כדי לבחון את השקפתו לפיה חשיבה לטווח ארוך וטכנולוגיה יכולות לפתור בעיות. העיתון עצמו טוען בתוקף, כי בזוס אינו מתערב בצורה כלשהי בעבודה העיתונאית, וכי הוא מבין את חשיבותה של עצמאות העיתונאים והעורכים. פקידים בבית הלבן אומרים, כי התקפותיו של טראמפ על הפוסט ועל האמזון מתרחשות אחרי שהוא קורא בעיתון ידיעות שמרגיזות אותו במיוחד. הציוצים הנוכחיים באו לאחר מספר גילויים בנוגע לחקירת הפרשה הרוסית בידי רוברט מולר ובנוגע לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס הטוענת שהיה לו רומן עם טראמפ. לדברי סטון, טראמפ טועה כאשר הוא בוחר לתקוף את אמזון, שכן מדובר באחד המותגים המכובדים ביותר בארה"ב, המעסיק רבבות עובדים כמעט בכל מדינות ארה"ב. טראמפ ובזוס כמעט ולא יכלו להיות שונים יותר מבחינת סגנונם, כותב פישר. בזוס ידוע כמכור לתהליכים ונתונים, והוא מבסס את החלטותיו על מחקר והתנהגות לקוחות. טראמפ סומך הרבה יותר על חושיו. בזוס מתגאה בכך שהוא חנון; טראמפ צוחק על הטיפוסים המלומדים ואומר שהוא מעדיף לסמוך על המאבטח שלו. אבל, לשניים יש גם הרבה מן המשותף. שניהם גדלו במשפחות מהגרים, למדו באוניברסיטאות יוקרה ובנו בעצמם את עסקיהם, תוך שימוש רב בתקשורת ומאוחר יותר אף השקיעו בה. שניהם גם הואשמו בשימוש בטקטיקות קשוחות כדי לקדם את עסקיהם, אך יש להם גישות שונות לחלוטין לסיכונים הניצבים בפניהם. בזוס אומר שהוא לא רוצה לעשות דברים שאחר כך יתחרט עליהם; טראמפ אומר שאפילו בדיעבד לא יביע חרטה על פעולותיו.

רווחים של מיליארדים לדואר

כמו הרבה מטענותיו של טראמפ, גם אלו שהוא מעלה כלפי אמזון הן חסרות יסוד. לטענת טראמפ, לאמזון יש עסקה מצוינת עם שירות הדואר, המעביר את החבילות ממרכז החלוקה האיזורי שלה לבתי הלקוחות, והיא מרוויחה על חשבון הממשל ובכך היא אשמה במצבו הקשה של השירות. אלא שהדבר מעולם לא הועלה בתדרוכים שקיבל על מצבו של שירות הדואר, אומרים שני מקורות המכירים את תוכן התדרוכים. טראמפ טוען, שאמזון מנהלת "הונאת דואר" המביאה לכך שהשירות מפסיד 1.50 דולר על כל חבילה שלה שהוא מוסר. הטיעון הזה מתבסס על מחקר של סיטיגרופ מהשנה שעברה, בו נאמר שאמזון וחברות סחר אלקטרוני אחרות משלמות תעריפים מלאכותיים נמוכים הפוגעים בתחרותיות של שירות הדואר ושל פדקס. אולם באותו מחקר גם נאמר שמסירת החבילות חיונית לשירות הדואר, שכן משלוח המכתבים ירד ב-40%. שירות הדואר נותן לאמזון ודומותיה הנחה, משום שהן מספקות לו היקף גדול וקבוע של חבילות, והכנסות השומרות בחיים את צי המשאיות שלו. ועדת הפיקוח על הדואר העריכה בשבוע שעבר, כי החוזים עם אמזון וחברותיה הסתיימו אשתקד ברווח של 7 מיליארד דולר. פישר רומז בבירור, שהתקפותיו של טראמפ על אמזון נובעות למעשה מתסכולו על הסיקור בפוסט, והוא שב ומצטט את בכירי העיתון המצהירים שאין מעורבות כלשהי של בזוס בתכניו. לדבריהם, בזוס מקיים מדי יום רביעי שיחת ועידה עם המנהלים הבכירים של הפוסט, אך הם דנים בה רק בנושאים כמו טכנולוגיה ומחירי המנויים, ולא על התכנים. סטון אומר, כי טראמפ סבור ש-בזוס מתנהג בפוסט כמו שהוא עצמו היה עושה אילו היה בעלים של עיתון – אך הגישה של בזוס הפוכה לחלוטין: "הוא הדגיש מהיום הראשון שוושינגטון פוסט חייב לפעול בצורה עצמאית".

"לא יודעים מהן דעותיו"

עורכי הפוסט גם טוענים, כי בזוס הורה להם לסקר את שאר עסקיו בדיוק כפי שהם מסקרים עסקים אחרים. הם מצביעים על שורה של מאמרים ביקורתיים כלפי אמזון שפורסמו בעיתון, למשל: ניתוח בדבר חוסר הכדאיות של תוכנית הפרימיום שהציעה אמזון ללקוחותיה, מאמר ולפיו הדומיננטיות של אמזון בכמה שווקים אינה עולה בקנה אחד עם טובת הציבור וביקורת חריפה על תוכניתה של אמזון לבקש מלקוחותיה את מפתחות בתיהם כדי למסור חבילות בהעדרם. בכירי העיתון אף אומרים, כי כלל אינם יודעים מהן דעותיו הפוליטיות של בזוס. גם סטון אומר שלא הצליח לפצח חידה זו, שכן בזוס החליט בשלב מוקדם בקריירה שלו, שאין טעם בהבעת דעות פוליטיות כאשר הוא מנהל חברה גדולה בה מועסקים עובדים בעלי מגוון רחב של דעות. בזוס הצביע רק בתשע מתוך 38 מערכות הבחירות שנערכו מאז 1996, לרוב בשנות הבחירות לנשיאות אבל לא בבחירות המדינתיות והמקומיות. לפני הבחירות הוא עצמו הגיב מספר פעמים על ביקורתו של טראמפ כלפי הפוסט, ובין היתר עקץ אותו כאשר הבטיח לשמור לו מקום בטיל לחלל שבפיתוחו הוא מעורב. אבל לאחר הבחירות צייץ בזוס: "איחולים לדונלד טראמפ. אני מבטיח לו ראש פתוח ומאחל לו הצלחה רבה". ג'ף ואשתו, מקנזי בזוס, הם מהתורמים הגדולים ביותר לקבוצת הפעילות הפוליטית של אמזון: 20,000 דולר ב-2016 ו-10,000 דולר אשתקד. הקבוצה תרמה ב-2016 בעיקר למועמדים רפובליקנים, כולל יו"ר בית הנבחרים, פול ריאן, אך גם למנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר.