המשבר הגדול של צוקרברג

פייסבוק מתמודדת עם אחד המשברים הגדולים ביותר בתולדותיה: חשיפת מידע של 87 מיליון ממשתמשיה ואשר שימש את חברת קיימברידג' אנליטיקה לשכנע מצביעים בבריטניה לתמוך בבקרזיט, ובארה"ב – בדונלד טראמפ. סוכנות בלומברג מצביעה בפורצ'ן (10.4.18) על עשר נקודות מפתח בפרשה. מי קיבל מה מפייסבוק?

בקיץ 2014 שכרה השותפה האמריקנית של קיימברידג' אנליטיקה את פרופ' אלכסנדר קוגן, חוקר אמריקני ממוצא רוסי, לאסוף מידע בסיסי על משתמשי פייסבוק ועל התכנים להם עשו "לייק". 300,000 משתמשים, שרובם או כולם קיבלו תשלום קטן, הורידו את היישום של קוגן, This Is Your Digital Life, אשר הציגה להם שורה של סקרים. אבל קוגן אסף מידע לא רק עליהם, אלא גם על חבריהם בפייסבוק – וכך הגיע למספר הענק של 87 מיליון משתמשים. היישום ציין בתנאי השימוש, כי הוא יאסוף מידע על המשתמשים וחבריהם.

האם קוגן קיבל אישור מפייסבוק?

באופן כללי – כן. מאז 2007 אפשרה פייסבוק למפתחים חיצוניים לבנות ולהציע את היישומים שלהם במרחב שלה. כאשר קוגן הציע את היישום שלו, פייסבוק גם אפשרה למפתחים לאסוף מידע על חבריהם של המשתמשים שהסכימו למסור את פרטיהם.

אז מה הבעיה?

פייסבוק טוענת, כי קוגן שיקר לה כאשר אמר שהוא אוסף את הנתונים למטרות מחקר והפר את מדיניות החברה כאשר העביר את המידע לקיימברידג' אנליטיקה. קוגן טוען, שהיישום שלו ציין במפורש "שימוש מסחרי". לדברי פייסבוק, לאחר שלמדה ב-2015 על פעילותו של קוגן – היא הסירה את היישום שלו ודרשה שכל מי שקיבל את המידע, ישמיד אותו.

האם המידע אכן הושמד?

ניו-יורק טיימס, שחשף את הפרשה, טוען שתכתובות דוא"ל ומסמכים מלמדים שקיימברידג' אנליטיקה עדיין מחזיקה את כל המידע או רובו. החברה טוענת שהשמידה את כל המידע שקיבלה מקוגן וביצעה בדיקה פנימית כדי לוודא זאת. פייסבוק אומרת, שאינה יודעת כמה מידע נמצא בידי קיימברידג' אנליטיקה.

מדוע קיימברידג' אנליטיקה רצתה את המידע?

החברה השתמשה במידע כדי לכוון פניות למצביעים בכוח, כולל בפייסבוק ובשירותים מקוונים אחרים, בדרכים שהלכו הרחק מעבר למסרים רגילים.

האם קיימברידג' אנליטיקה שילמה לקוגן?

החברה כיסתה את רוב הוצאות פיתוח היישום – למעלה מ-800,000 דולר – והרשתה לו לשמור עותק של הנתונים לצורכי מחקריו.

מיהי קיימברידג' אנליטיקה?

החברה מגדירה את עצמה כמי ש"משתמשת במידע כדי לשנות את התנהגות הקהל", הן בתחום המסחרי והן בתחום הפוליטי. לשלוחה הלונדונית שלה, חברת SCL, יש היסטוריה של שימוש בטריקים שנויים במחלוקת במסעות בחירות ברחבי העולם. החברה הוקמה בשנת 2013 בידי רוברט מרסר, אשר תמך בטראמפ בקמפיין 2016; סטיב בנון, לשעבר האסטרטג הראשי של טראמפ, היה חבר במועצת המנהלים שלה. מספר ימים לאחר שהתפוצצה הפרשה, השעתה החברה את המנכ"ל שלה, אלכסנדר ניקס, אשר נתפס בצילומי סתר כאשר הוא מדבר על נכונותה של קיימברידג' אנליטיקה לשלם שוחד, להפעיל זונות ולהשתמש בטקטיקות בלתי חוקיות אחרות כדי להשיג את מטרותיה.

האם המידע של פייסבוק סייע לטרמאפ לנצח?

קיימברידג' אנליטיקה הכחישה בתוקף שהשתמשה במידע שקיבלה מקוגן כדי לכוון פרסומים למען טראמפ. אבל לא ברור האם החברה השתמשה במידע בצורות אחרות כדי להבין טוב יותר את המצביעים ולדעת אל מי לפנות. האם המודלים שלה עבדו? זוהי שאלה נפרדת; כמה מלקוחות החברה טענו שתרומתה מבחינתם הייתה שולית.

האם מדובר בפרשת חוקים כלשהם?

עוד לא ידוע. בבריטניה יש חוקים להגנת מידע, האוסרים למכור מידע שהושג ללא אישור או להשתמש בו. בשנת 2011 הגיעה פייסבוק להסדר ליישוב תביעה שהגישה נגדה ועדת המסחר הפדראלית בארה"ב, כאשר התחייבה להשיג הסכמה ברורה של משתמשיה בטרם תמסור מידע שלהם; ועדת המסחר בודקת כעת האם היא הפרה את התחייבותה, והיא תיכנס במיליוני דולרים אם התשובה תהיה חיובית.

מה היו ההשלכות?

מניותיה של פייסבוק צנחו ב-18% בעשרת הימים שלאחר חשיפת הפרשה (17.3.18). מארק צוקרברג טען, עם זאת, כי לא הייתה "השפעה משמעותית" על עסקיה של החברה. פייסבוק הודיעה, כי היא הסירה את האפשרות שניתנה למשתמשים לחשוף את מספרי הטלפון או כתובות הדוא"ל שלהם בכלי החיפוש שלה, והבטיחה שתקל עליהם להתאים את הגדרות הפרטיות שלהם.