בית המשפט העליון של ארה"ב קובע (יום ג', 17.4.18), כי חלק מהחוק הפדראלי המשמש לגירוש מהגרים שטרם התאזרחו וביצעו עבירות פליליות, נוגד את החוקה. פסק הדין מתייחס למרכיב מרכזי בתוכניתו של הנשיא
דונלד טראמפ למאבק בהגירה הבלתי-חוקית, והוא ניתן ברוב של חמישה שופטים נגד ארבעה.
ההפתעה המרכזית בפסק הדין היא הצטרפותו של השופט ניל גורסוץ', אותה מינה טראמפ לעליון, לארבעת השופטים הליברליים הקבועים: אלנה קגן (שכתבה את חוות הדעת העיקרית של הרוב), רות בדר-גינזבורג, סטיבן ברייר וסוניה סוטומאיור. קגן קבעה, כי החוק עמום מדי בנוגע לשאלה כיצד נקבעות העבירות המאפשרות גירוש שכזה, ובכך הוא מפר את הזכות החוקתית להליך נאות.
גורסוץ' לא הצטרף לכל נימוקיה של קגן, אך תמך במסקנתה. "חוקים מעורפלים מזמינים שימוש מופרז בכוח", הוא אומר. גורסוץ' מזכיר, כי לפני מלחמת העצמאות האמריקנית, אפשר חוק הבגידה האנגלי לרשויות לרדוף את מי שדעותיהם לא נשאו חן בעיניהם. "החוקים המעורפלים של היום אולי אינם מפלים, אבל הם עלולים להזמין בה במידה שימוש מופרז בכוח – בכך שהם יותירו אנשים באפילה לגבי דרישותיו של החוק ויאפשרו לתובעים ולבתי המשפט להמציא אותן".
וושינגטון פוסט מציין, כי חוות דעתו של גורסוץ' עולה בקנה אחד עם השאלות שהציג בזמן הדיון באוקטובר שעבר, וכי הוא הולך במידה מסוימת בעקבותיו של השופט שהחליף – אנטונין סקאליה המנוח. ב-2015 פסל סקאליה מאותה סיבה חוק דומה שעסק בדין הפלילי בצבא ארה"ב. קגן קבעה כעת, כי אותו פסק דין מנחה חל גם על החוק הנוכחי.
את העתירה הגיש ג'יימס דימאיה, שהגיע כחוק מהפיליפינים בשנת 1992 כאשר היה בן 13 אך מאז לא קיבל אזרחות אמריקנית. בשנים 2007 ו-2009 הורשע דימאיה במעשי שוד, המשרד לביטחון פנים קבע שמדובר בפשעים אלימים ולכן ניתן לגרש אותו. אולם לאחר פסק דינו של סקאליה, יצאו עורכי דינם של מיועדים לגירוש נגד סעיף זה בחוק ההגירה, וכעת התקבלה דעתם בידי בית המשפט העליון.
נשיא בית המשפט, ג'ון רוברטס, כתב בדעת המיעוט, כי בית המשפט היה זהיר ביישום ההלכה שקבע סקאליה וכי אין דמיון מלא בין החוק הצבאי לחוק האזרחי. הוא אימץ את עמדת המדינה, ולפיה החוק מאפשר לה לוודא שאזרחים זרים מסוכנים יורחקו מארה"ב. לדעתו של רוברטס הצטרפו השופטים אנתוני קנדי (העשוי לפרוש בקרוב), קלרנס תומס וסמואל אליטו. הפוסט מציין, כי ממשל אובמה יישם את החוק המדובר כמו ממשל טראמפ.
