תמורת 100 דולר, תוכלו גם אתה לבקר באחוזתו של הזמר המנוח פרינס, להקליט את עצמכם באחד מלהיטיו, להשתמש בשולחן הפינג-פונג שלו ולהתייצב לצילום ליד פסנתרו. במרפסת ניתן לראות קופסה: אפרו של פרינס מוחזק בה. אבל האם זה מה שהוא רצה? למרות שפרינס דרש שליטה מוחלטת בכל היבטי חייו, למרבה ההפתעה הוא לא הותיר צוואה, ומותו הפתאומי לפני שנתיים – כתוצאה ממנת יתר של תרופה שכנראה נטל בטעות – יצר בלגן, מדווח וושינגטון פוסט.
שווי עזבונו של פרינס (לפני מס) מוערך ב-300-100 מיליון דולר, והוא מנהל בידי אנשים רבים שלא הוא בחר. שורה של יורשים – ובהם אחות ושישה אחים-למחצה, שאחד מהם לא פגש אותו במשך 15 שנה – נאבקים בבית המשפט. וכאשר אמן הולך לעולמו, הירושה בעין אינה הדבר היחיד; יש גם זכויות ומוניטין, וכפי שניתן ללמוד מהמקרים של
אלביס פרסלי ו
מייקל ג'קסון – אלו עשויים להיות שווים הון תועפות.
פרינס הותיר אחריו, במרתף אחוזת פייזלי פארק, כספת ובה שירים וקטעי וידאו שמעולם לא פורסמו. כאשר התברר שמים ועובש פוגעים בתכולת הכספת, היא הועברה לשימור בלוס אנג'לס; שתי אחיות-למחצה ביקשו מבית המשפט למנוע זאת, בטענה שהן חוששות מפני השריפות בהן קליפורניה ידועה לשמצה. השווי של ההקלטות הללו הוא מדהים, סבור הפוסט. פרינס עצמו אמר ב-1998, שהוא הקליט ושמר הכל; ב-2014 סיפר, שהוא הקליט משהו מדי יום ו"תמיד צחקתי שאני צריך ללכת לטיפול גמילה מאולפנים".
לאורך חייו, פרינס היה היחיד שהחליט מה יחלוק עם הציבור ומה ישמור לעצמו; כעת ההחלטה נתונה בידיהם של אחרים. מנהלי העיזבון מסרבים לומר האם, מה ומתי יפרסמו מתוך ההקלטות הגנוזות, אבל אמנים נוהגים לפרסם אלבומים בהפתעה; זהו כלי שיווקי חזק לא פחות מאשר התוכן עצמו. ויש גם שאלות מקדימות: באיזו תדירות יש לפרסם את האלבומים? האם אין סכנה של הצפת השוק ביותר מדי פרינס? ובכלל, האם ראוי לפרסם את מה שהאמן עצמו החליט לגנוז? "אם הוא היה רוצה שזה יתפרסם, זה היה מתפרסם", אומר ז'קי תומפסון, מנהל לשעבר של פייזלי פארק.
בינתיים, העיזבון סוגר עסקות קטנות. הוא העניק לג'סטין טימברלייק את הזכות לבצע את השיר "I Would Die 4U" בסופרבול האחרון לצד צילומים מהופעה ישנה של פרינס. קבוצת הבייסבול המקומית של מינסוטה תארח פסטיבל פרינס ביום הולדתו ב-7 ביוני. התערוכה הניידת "My Name is Prince" כוללת 300 פריטים מהאחוזה ומוצגת כעת באמסטרדם; וכאמור, יש סיורים בפייזלי פארק. במקביל, עוסק צוות האחוזה בקיטלוג למעלה מ-11,000 פריטים, כולל חמישה פסנתרים ו-121 גיטרות.
חלק מהבעיות, טוענים מנהלי האחוזה, נובעות מפרינס עצמו. הוא שמר בקנאות על פרטיותו וסיפורו-שלו על קורות חייו השתנה מדי פעם. ידידיו חלוקים בדעתם לגבי העתיד: האם הסכסוכים ייושבו בדרכי שלום שירצו את כל הצדדים, או שמא פייזלי פארק יהפוך לסוג של גרייסלנד [אחוזתו של אלביס] והחומרים הגנוזים יפורסמו בניגוד לרצונו המקורי של פרינס, תוך מה שהם מכנים "ניצול של מותו".
בשלב זה נראה, שהיורשים אינם מתכוונים להגיע לפשרה. בתחילת החודש הגישו ששת היורשים עתירה נגד מה שהם מכנים "עסקת בידור" שתהיה "מביכה למורשתו של פרינס". שלושה אחים-למחצה פתחו בהליך משלהם, בטענה שההוצאות המשפטיות של העיזבון גבוהות מדי ובחשש ש"בסופו של דבר יהיה מעט מאוד, אם בכלל, להעביר ליורשים". כמה מעמיתיו של פרינס חוששים גם הם שהעיזבון יתייבש, וכך לא יהיה ביכולתו ללכת בעקבות מחויבותו העמוקה של הזמר לפילנתרופיה.
