דונלד טראמפ ו
עמנואל מקרון נראו השבוע בוושינגטון כמו זוג מאוהב, בעיקר מצידו של נשיא ארה"ב. אבל ניק קרטיס טוען בדיילי טלגרף, שהרומן הזה עלול להסתיים בדמעות – ולו משום ששני הנשיאים חלוקים בשורה של נושאים חשובים: אירן, סוריה, שינויי האקלים, סחר.
יתרה מזאת: הרקע של מקרון הפוך לחלוטין מזה של טראמפ. הוא בא ממדינה שהיא האנטי-תזה לבסיס המצביעים של טראמפ, שסירובה להשתתף בפלישה לעירק ב-2003 הביא את הקונגרס להחליף במסעדותיו את שמו של הצ'יפס מ-French fries ל-Freedom fries. גם אישית מקרון הוא אנטי-טראמפ: הוא אדם מעמיק, קורא פילוסופיה, מאזין למוזיקה קלאסית, נשוי לאישה מבוגרת ממנו משום שהוא אוהב אותה.
עם זאת, הפכים עשויים להימשך זה לזה. בעיני טראמפ מוצאים חן נעוריו של מקרון. הוא ודאי מחבב את מי שיש לו סטייל וטעם שאין לו עצמו. ותראו את מי טראמפ אוהב:
דונלד טראמפ ג'וניור,
אריק טראמפ,
איוונקה טראמפ ו
ג'ארד קושניר מזכירים את מקרון. בנוסף לכך, מקרון הוא אאוטסיידר וכמו טראמפ נבחר על גליה של תנועה שהגיעה משומקום, והוא לא סתם פופוליסט אלא פופולרי. טראמפ גם יכול לקנא במקרון, שהבעיה הכי גדולה שלו היא שביתת עובדי רכבת, בניגוד לפרשה הרוסית ולסטורמי דניאלס.
לדעת קרטיס, טראמפ הוא מועמד מעולה למעין-רומן (bromance)
גברי, משום שהוא מתייחס לנשים כאל סחורה או צעצועי מין ולא כמו אל בני אדם. היו מעין-רומנים כאלו בהיסטוריה:
טוני בלייר ו
ג'ורג' בוש הבן,
ברק אובמה והנסיך הארי. הם מופיעים גם אצל שייקספיר ובמיתולוגיה היוונית. אולם אם המעין-רומן אינו מתפתח לידידות אמיתית (כמו בין אובמה לבין
ג'ו ביידן), אין לו הרבה סיכויים לשרוד; יש יותר סיכוי שהוא יסתיים בדמעות.
יש שבעה שלבים של Bromance והם דומים מאוד לשבעת שלבי האבל – אם כי בסדר הפוך, כותב קרטיס. וכך הם צפויים להיראות במוחו של טראמפ:
1. כעס. "מי זה הבחורצ'יק האירופי הזה? מי הבסיס שלו? למה הוא מסתכל עלי ככה? ממדינה בגודל של, נניח, אלסקה? אני אראה לו. הזמן ללחיצת היד הדובית של דונלד. יש לי ידיים בגודל רגיל לגמרי, אבל הן מאוד מאוד חזקות".
2. הלם. "לתפוס ולללללחוץ ו...מה? הוא לוחץ בחזרה! מאוד גס. מאוד מטופש. ואאוץ', מאוד כואב! אני אראה לו מי הבוס. אאוץ', אאו, אאו, אאו, המפרקים שלי מלבינים ואני מרגיש עצמות נשברות".
3. הכחשה. "ניצחתי בלחיצת היד הזאת. זה היה הניצחון הגדול ביותר אי-פעם בלחיצות יד. הוא לא משהו רציני, אדון שותה-יין-קטן מקרון, למרות שאשתו נראית נהדר. אני בקושי חושב עליו, לא, אני בכלל לא חושב עליו. אבל חליפה יפה. שיער טוב. כריזה טבעית. לא, אני לא חושב עליו".
4. אשמה. "החמצתי את 'פוקס וחברים' בגלל שקראתי את הציוצים של עמנואל – של מר מקרון".
5. מיקוח. "אעשה איתו עסקה. אם הוא יסכים שהעסקה עם אירן גרועה וששינויי האקלים זה המצאה, אני אוודא שלא יהיו מגבלות על ייבוא גבינת קממבר ומרק בצל, ואני אתן לו פארק לאומי שלם בתמורה לעץ שהוא נתן לי".
6. דיכאון. "הוא איננו. חזר לצרפת. לא הגענו להסכם. הוא השאיר אותי עם הבוגדים והשקרנים!".
7. תקווה. "היי, מתברר שאיש הטילים הקטן קים ג'ונג-און הוא דווקא בחור בסדר. אפילו מכובד. ויש לו שיער נהדר".
