כן, צריך להטיל אסדרה על ענקי הטכנולוגיה – כותב אנדרו קין בדיון הפומבי שמנהל השבוע אתר אקונומיסט. קין הוא מנכ"ל חברת הייעוץ FutureCast ומחבר ספרים.
שיהיה ברור, כותב קין: איש אינו מדבר על אסדרת האינטרנט או הסמארטפון, אלא על כזו שתופעל כלפי ענקי הטכנולוגיה – חברות ענק כמו אלפבית (חברת-האם של גוגל), פייסבוק,
אמזון, אפל ו
מיקרוסופט. הללו לא צריכות להיות סתם מפוקחות, אלא מפוקחות מאוד. וזה נחוץ, משום שלחברות הענק הללו יש השפעה מהותית על כולנו, ומשום שאסדרה תמיד הייתה הדרך היעילה ביותר להגן על החברה מפני אינטרסים פרטיים טורפניים.
יש משמעות לגודל. החברות הללו הפכו לגדולות מדי והשפעתן על החברה היא הרסנית. חמש החברות שהוזכרו שוות יחדיו 3.5 טריליון דולר – יותר מהתל"ג של כל מדינות העולם למעט ארה"ב, סין ויפן. יש להן השפעה מסוכנת על הדמוקרטיה, הכלכלה, התרבות והחברה. פייסבוק שימשה להשפעה על משאל הברקזיט בבריטניה ועל הבחירות בארה"ב. אמזון מחסלת את המסחר המסורתי בארה"ב. התחמקותה של אפל ממיסים מרחיבה את הפערים בין עשירים לעניים. שירותים "חינמיים" כמו גוגל ופייסבוק הפכו אותנו, הצרכנים, למוצר שנרכש ונמכר בידי סוחרי מידע ומפרסמים.
יש שיטענו, שכל אלו הן תוצאות של שוק חופשי ושהתערבות בו תחנוק את היזמות. ההיסטוריה העכשווית של הטכנולוגיה מלמדת אחרת, טוען קין. לפני 25 שנה נחשבה מיקרוסופט ל"ממלכת הרשע" המאיימת לרסק כל חדשנות שלא יצאה ממנה. זה מה שהיה קורה, אלמלא חקירות קרטלים ממושכות בידי
האיחוד האירופי וארה"ב. בלי החקירות הללו, לא היו קמות גוגל ופייסבוק.
יש מודל קיים לאסדרה הכבדה הנחוצה בענף ההיי-טק, ממשיך קין. בניגוד למערכת האמריקנית, המשותקת משום שלוביסטים ממומנים היטב שולטים בה, אירופה היא חלוצה במערכת אסדרה המנסה לתקן את העיוותים הגדולים ביותר שיצרו ענקי הטכנולוגיה. מרגרטה פסטגר, נציבת התחרות של האיחוד האירופי, החלה בשלוש חקירות נגד גוגל בחשד להתנהגות מונופוליסטית; אית מהן כבר הסתיימה בקנס של 2.4 מיליארד אירו. את אפל היא קנסה בסכום שיא של 13 מיליארד אירו על התחמקות ממיסים.
ועוד בניגוד לארה"ב, האירופים יצרו לראשונה אסדרה המחזירה את הפרטיות און-ליין. בחודש הקרוב נכנסים לתוקף הכללים לשמירת מידע (GDPR), הקובעים כיצד על חברות הענק לטפל במידע שברשותן. הכללים כבר הביאו לגל של חברות הזנק בעלות מודלים עסקיים שונים לחלוטין מאלו של פייסבוק וגוגל. אפילו גוגל הכירה בכך שמדובר בכללים הטובים לציבור וטענה שבסופו של יום – הם יהיו טובים יותר גם לה.
אחרים עשויים לטעון, כי חברות כמו פייסבוק צריכות לפקח על עצמן ושאסדרה ממשלתית, מתוך הגדרה, גורמת לסרבול ולנסיגה. אבל פייסבוק נכשלה בפיקוח העצמי ולא הצליחה למנוע הפצת אין-ספור ידיעות כוזבות באמצעות הרשת שלה; זה רק מוכיח שהיא וחברותיה חייבות לשאת באחריות לשימוש השלילי שנעשה בהן, טוען קין. ושוב אירופה נטלה את ההובלה: גרמניה אישרה חוק שיאפשר לקנוס רשתות חברתיות בסכום מירבי של 50 מיליון אירו אם לא יסירו תכנים פוגעניים.
לאחר השימוע בקונגרס אמר מארק צוקרברג, שהוא מקווה להציג יום אחד "פאנל מקצועי" של אנשים מחוץ לפייסבוק שיקבעו מה ניתן ומה לא ניתן להגיד ברשת. צוקרברג שכח שיש כבר גוף כזה: פקידי הציבור. לפחות באירופה, אלו הם האנשים האמיצים שכבר מפקחים על ענקי טכנולוגיה כמו פייסבוק.
