ריאל מדריד עלתה השבוע לגמר ליגת האלופות ה-13 בתולדותיה, ואחרי שהייתה לראשונה שזכתה בגביע פעמיים ברציפות – היא רוצה לעשות זאת בפעם השלישית. אבל ההישגים הללו באים עם מחיר, כותב סם וואלאס בדיילי טלגרף.
האם ריאל זקוקה להלוואות כדי לשלם לשחקניה, ובראשם כריסטיאנו רונאלדו? הצלחות מחייבות תשלום בונוסים ומעלות את ערכם של השחקנים – מה שבא לידי ביטוי בחוזיהם. בעונת 2016-2015 שילמה ריאל לשחקניה משכורות ב-306 מיליון אירו ובונוסים של 40 מיליון אירו; בשנה שעברה הסכמים זינקו ל-406 ול-68 מיליון אירו בהתאמה. ובסך-הכל: 474 מיליון אירו לעומת 346 מיליון – עלייה של 37%. לשם השוואה: מנצ'סטר סיטי ומנצ'סטר יונייטד שילמו אשתקד כל אחת כ-300 מיליון אירו אשתקד, והיריבה הגדולה של ריאל – ברצלונה – שילמה למעלה מ-500 מיליון אירו.
העונה הורידה ריאל את תקציב המשכורות ב-5% ל-395 מיליון אירו, אבל כל הסימנים מעידים שבפועל נרשמה בו עלייה נוספת. בסוף יוני שעבר דיווח המועדון על 178 מיליון אירו בקופתו, אבל הוא משלם לשחקניו פעמיים בשנה – בינואר וביולי – כך שסביר להניח שהכסף הזה יצא מקופה לאחר חודש. על-פי הפרסום האמין ביותר בספרד, בסוף דצמבר היו בקופה 133 מיליון אירו – וזה לא אמור היה להספיק למשכורות ינואר.
כאן נכנסת לתמונה ההלוואה המופיעה בעמוד 13 של הדוח הכספי של המועדון. לדבריו, הלוואה זו והמזומן מעניקים לו את "החוסן הדרוש כדי לעמוד בנוחות בהתחייבויות התשלומים העיתיות". אפשר לתהות מדוע המועדון שהכנסותיו הן השניות בגובהן בעולם (אחרי מנצ'סטר יונייטד) זקוק להלוואה כדי לעמוד בתשלומים השוטפים, אבל מתברר שזו בעיה שאותה ריאל מדריד טרם הצליחה לפתור.
ריאל הצליחה לרשום רווחים בשתי העונות האחרונות רק בזכות מכירת שחקנים: אלוורו מוראטה לצ'לסי, דנילו למנצ'סטר סיטי ומריאנו לליון. אבל זה איננו מודל בר-קיימא למועדון שקנה לו שם כמי שרוכש את השחקנים הטובים ביותר בעולם בלא להתחשב במחיר. עדיין אין הסכם חדש עם רונאלדו, והעובדה שיש לו ברזי זהב בכל חדר אמבטיה, אינה אומרת שיוותר על השכר הגבוה ביותר שיוכל לקבל. חאמס רודריגז הושאל לבאיירן מינכן לשלוש שנים בעסקה שכל-כולה לטובת הגרמנים – כולל הרשאה לשחק נגד ריאל בחצי גמר ליגת האלופות; ריאל הייתה רוצה למכור אותו ולהכניס לקופתה סכום נאה, אבל באיירן מרוצה מהעסקה הנוכחית.
לא ברור באלו תנאים נלקחה ההלוואה הנוכחית, למרות שהמועדון שייך לחבריו וכל אחד מהם יכול להיות נשיאו – בתנאי שיש לו הון עצמי צנוע בסך 75 מיליון אירו. הנשיא הנוכחי, פלורנטינו פרז, נהנה משליטה מוחלטת. וואלאס תוהה כיצד פרז מתכנן את העתיד, כאשר ברור שנטל השכר יגבר ושהתיאבון לשחקנים חדשים לעולם אינו שוכך.
אחד הרעיונות שהועלו היה לשנות את תקנון המועדון ולאפשר מכירה של חלק ממניותיו לגורם חיצוני. זה מה שעשתה באיירן מינכן, שמכרה מניות מיעוט לאדידס, אליאנץ ואאודי והותירה את השליטה בידי האוהדים. הרעיון הזה אינו פופולרי במדריד, מציין וואלאס – כשם שהוא אינו פופולרי בברצלונה. שני המועדונים זוכים להצלחה עצומה וחילקו ביניהם שישה מבין תשעת גביעי ליגת האלופות האחרונים. האוהדים מאמינים שהכל אפשרי, אבל רואי החשבון יגידו לכם אחרת: להצלחה יש מחיר.
