סודן בדרך לחיק העמים

סודן הייתה ידועה שנים רבות בעיקר בתוך הבסיס של אוסמה בן-לאדן ואנשי אל-קאעידה בשנים 1996-1991. בשל כך, וגם בשל בריתה עם אירן ועם החמאס וחיזבאללה, הכניסה אותה ארה"ב בשנת 1993 לרשימת המדינות התומכות בטרור. ארבע שנים מאוחר יותר הטילה עליה וושינגטון אמברגו בשל הדיכוי האכזרי של המורדים בחבל דארפור, ונגד מנהיג המדינה, עומר חסן אל-בשיר, הוצא צו מעצר בינלאומי בחשד לפשעי מלחמה. באוגוסט 1998 אף הפציצה ארה"ב מתקן כימי של אל-קאעידה בבירה חרטום. בשנים האחרונות – כותבי מומחי הביטחון של סופאן גרופ – ביצעה סודן תפנית חדה. לאחרונה קבעה וושינגטון, כי חרטום משתפת פעולה במאבק בטרור ושהיא הפסיקה לסייע לארגוני טרור ובהם חמאס בתוך גבולותיה. רוב האמברגו האמריקני הוסר באוקטובר שעבר, וממשל טראמפ מניח את היסודות להוצאתה בעתיד הקרוב מרשימת המדינות התומכות בטרור – רשימה בה יישארו רק סוריה, אירן וקוריאה הצפונית. התשבחות האמריקניות לסודן נובעות מהתרחקותה מאידן ומהתקרבותה לבעלות בריתה של ארה"ב במפרץ הפרסי. בשנים 2012-1993 סייעו משמרות המהפכה לפתח את המיליציה הממשלתית הסודנית וטייסים אירניים עזרו לעמיתיהם הסודניים. אירן השתמשה בסודן כתחנה להעברת נשק לכוחות חמאס ברצועת עזה, מה שגרם לתקיפות ישראליות בשטח סודן. ואולם, הבידוד של אירן וההצעות של מדינות המפרץ להשקיע בסודן, גרמו לאחרונה לשקול מחדש את בריתה עם טהרן. בסוף 2014 סגרה סודן את כל מרכזי התרבות האירניים בתחומה וגירשה דיפלומטים אירניים, בטענה שאירן משתמשה בה כדי לקדם את האיסלאם השיעי. במארס 2015 השלימה חרטום את המהפך, כאשר הצטרפה לקואליציה בראשות סעודיה הנלחמת בתימן נגד החות'ים הנהנים מתמיכת אירן. בתחילת 2016 אף ניתקה סודן את יחסיה הדיפלומטיים עם אירן. מומחי סופאן מציינים, כי שיתוף הפעולה של סודן במאבק בטרור והחשיבות האסטרטגית של המדינה, גרמו לקהילה הבינלאומית להעלים עין מפגיעותיה בזכויות האדם, כולל המשך הדיכוי האכזרי בחבל דארפור. בשיר – פושע המלחמה המבוקש – השתתף בפגישות פסגה באפריקה, רוסיה ועירק. כמה ממשלות אירופיות הקטינו את חשיבות העבר המדמם של משטרו, כדי לזכות בשיתוף הפעולה שלו במניעת הגירה ממזרח אפריקה לאירופה.