קרוב לתריסר איש הוחזקו במעצר במשך שבועיים בעיר אטלנטה על עבירות קלות דוגמת נהיגה ללא ביטוח. באחד ממחוזות טקסס עלתה הטענה שדיונים על שחרור בערבות מתנהלים בחשאי, ללא נוכחות בני משפחה, פעילים קהילתיים ועיתונאים. תושב סן פרנציסקו שנחשד באיומים על שכנו ובגניבת חמישה דולרים ובקבוק של מי קולון, הוחזק במעצר 250 יום לאחר שנדרש להפקיד ערבות של 350,000 דולר.
אלו הן רק כמה דוגמאות המלמדות שיש צורך ברפורמה דחופה בשיטת השחרור בערבות בארה"ב – כותב ג'רמי טרוויס, עורך דין העוסק בזכויות אדם, במאמר ב-USA Today. כתוצאה מכך, יותר ויותר מרחיבים את השימוש בהערכת מסוכנות. זו צריכה להיות חלק ממערכת שיקולים רחבה יותר, שמצד אחד תבטיח את שלום הציבור ומצד שני תביא בחשבון את הגידול חסר התקדים במספר יושבי בתי הכלא.
טרוויס מעודד מן העובדה שיותר ויותר מחוזות שיפוט מחפשים דרכים להקטין את מספר המעצרים הבלתי-נחוצים ולהישען פחות על ערבויות כספיות כתנאי לשחרור. בשנה האחרונה בדקו מדינות ומחוזות רבים (וחלקם אף אישרו) חוקים המקטינים את משקלן של הערבויות הכספיות ומחליפים אותם בכלים כגון שירותי פיקוח טרום-משפטיים ומשפטים מהירים. בקונגרס אף הועלתה הצעת חוק פדרלית, בתמיכת שתי המפלגות, ולפיה יוגדל השימוש בהערכות מסוכנות אישיות.
ההתמקדות הזאת בהחלטות המעצר נטועה בשאלה בסיסית, מסביר טרוויס: כאשר חרותו של אדם נמצאת בסכנה, מהי הדרך ההוגנת והאנושית ביותר להעריך האם יש לשחררו או לכולאו עד למשפטו? מערכת הערבויות הנוכחית היא בלתי הגיונית, משום שעל פיה – כמה כסף יש לך חשוב יותר מאשר מהו הסיכון שלך לשלום הציבור. נאשמים בעלי אמצעים משוחררים, בעוד נאשמים עניים המואשמים בעבירות קטנות נותרים מאחורי הסורגים, תוך הרס חייהם של אנשים חפים מפשע.
טרוויס אומר שארגונים כמו זה שהוא עצמו פעיל בו, מציעים דרכים חלופיות להערכת המסוכנות, שיעזרו לבתי המשפט לקבל החלטות טובות יותר בדבר מעצר או שחרור. למרבה ההפתעה, לשופטים אין מידע על עברו הפלילי של החשוד – הרשעות קודמות, הליכים תלויים ועומדים, הפרת תנאי שחרור – למרות שמדובר בנתונים חיוניים להכרעה בשאלה האם שחרורו יסכן את שלום הציבור והאם ניתן לסמוך עליו שיתייצב לדיונים בעניינו.
הקהילות דווקא יוצאות נשכרות מהערכת מסוכנות מדויקת, טוען טרוויס. ניו ג'רסי אימצה תוכנית של פיקוח טרום-משפט ובתוך שנה ירדו שיעור הפשיעה ומספר העצורים ב-20%. במדינות כמו אוהיו ויוטה, בהן הולך ומתרחב השימוש בהערכת מסוכנות, מלמדים סקרים עדכניים שרוב מוחלט של הבוחרים מעדיף אותה על פני מערכת הערבויות. כעת הגיע הזמן לבנות מחויבות לאומית לשיטה זו, אשר תעלה בקנה אחד עם האיסור בחוקה על דרישת "ערבות מופרזת" ומבטיחה את חזקת החפות, אומר טרוויס.
