בשנה שעברה יצאו 130 מיליון סינים מגבולות מולדתם, עד סוף העשור המספר יהיה 200 מיליון ו-600,000 סינים לומדים בחו"ל – פי ארבעה מעשר לפני עשור אחד. העולם צריך לקדם אותם בברכה, גם אם אינו אוהב את המדיניות של ממשלתם – סבור אקונומיסט.
מדובר בברכה כלכלית עצומה. ענף מוצרי היוקרה יירד לטמיון בלי התיירים הסינים: הם מוציאים כפול מהאמריקנים. ענקי עמק הסיליקון לא יהיו כה מוצלחים בלי כשרונות סיניים, שלעיתים קרובות לומדים באוניברסיטאות מערביות. ואותן אוניברסיטאות עצמן יתקשו להסתדר בלי שכר הלימוד של הסינים, ומחקריהן יתקשו להתקדם בלי הדוקטורנטים הסינים המציפים את המעבדות.
בסין עצמה כמעט ונעלמו החששות מפני מתן היתרים לנסיעות לחו"ל – בעוד המערב הוא המתייחס אליהם בחששנות. מהגרים מואשמים בכך שהם נוטלים משרות ומורידים את השכר. סטודנטים מתוארים כסוכנים סמויים של ממשלתם. ראש ה-FBI, כריסטופר ריי, הדהים לאחרונה את הסינים-אמריקנים כאשר דיבר על "סיכון כלל-חברתי" שמציבים הסינים לארה"ב; חלק מחששותיו מוצדקות, אבל לא ניסוחו הגורף – מעיר אקונומיסט.
אין זו הפעם הראשונה בה המערב, ובמיוחד ארה"ב, מתמודד עם חששות כאלו. בשנות ה-80 הפחד היה מפני יפן: חברות יפניות קנו נכסי דגל מניו-יורק ועד לוס אנג'לס, מכוניות יפניות נראו בכל רחוב, אקונומיסט דיבר אז על "רוח אנטי-יפנית" הנושבת בוושינגטון, קבוצות אסיאתיות-אמריקניות התלוננו על עלייה בעוינות כלפי ילידי יפן. חלק מאותה לשון מופנית כיום כלפי סין, ולא רק בארה"ב. באוסטרליה פורסם לאחרונה ספר הטוען, כי ממשלת סין מנסה להשפיע על המתרחש במדינה, בין היתר באמצעות המהגרים הסינים.
בשנות ה-80 היה קל לאתר את הבעיה: מותר היה למתוח ביקורת על מדיניות הסחר היפנית, אבל הייתה זו טעות חמורה לתאר מדינה דמוקרטית ובעלת ברית של ארה"ב כאיום על אורח החיים האמריקני. התמונה מורכבת יותר בנוגע לסין, שכידוע נתונה לשלטון רודני של המפלגה הקומוניסטית. כאשר עולה דאגה מפני נסיונותיה לשכנע מהגרים לשמש כסוכניה – היא טוענת שמדובר בגזענות, ואין טענה טובה מזו לסתימת פיותיהם של ליברלים.
עם זאת, מדגיש אקונומיסט, לפעמים יש משהו בטענות הסיניות. יש סכנה אמיתית שאמירות בלתי זהירות כמו של ריי יגרמו לשנאת זרים כפי שהייתה כלפי היפנים ויגרמו לעיוות הדיון האמיתי על התנהגותה הגלובלית של סין. לגזענות אנטי-סינית יש היסטוריה ארוכה במערב, כולל חוקים שמנעו כניסת סינים לארה"ב, קנדה ואוסטרליה. ילידי סין סובלים מאפליה במערב; בבריטניה הגזענות כלפיהם חמורה מאשר כלפי מיעוטים אחרים. לפני שנתיים יצאו אלפי סינים לרחובות פריז, במחאה על אלימות כלפיהם והתעלמות המשטרה ממנה.
יש בעיה עם הדרך בה ממשלת סין מתנהלת ברחבי העולם, אבל לא עם הנוכחות של אזרחיה בחו"ל – טוען אקונומיסט. הפוליטיקאים והתקשורת במערב חייבים להדגיש נקודה זו. רוב הסינים היוצאים לחו"ל יחזרו למולדתם במוקדם או במאוחר. אם הניסיון שלהם במערב יהיה בלתי נעים, אין יותר מדי סיכוי שהם יקדמו רעיונות ליברליים בשובם הביתה.