באפריל 2015 נכח אהרון בריינט בהלווייתו של פרדי גריי, צעיר אפרו-אמריקני שנורה למוות בידי משטרת בולטימור, וצילם את האירועים. הוא איננו שוטר או עיתונאי, אלא אוצר במוזיאון הלאומי בוושינגטון להיסטוריה אפרו-אמריקנית. משימתו: לאסוף חולצות, סיכות, כרזות ושלטים. כך מתנהלים מוזיאונים במאה ה-21: לא לחכות שמישהו יתרום בעוד עשור או יובל, אלא איסוף בזמן אמת מליבת האירועים – כותב ניו-יורק טיימס.
מוזיאון ההיסטוריה החברתית בניו-יורק שולח את "חטיבת ההיסטוריה" שלו לאירועים כמו "לכבוש את
וול סטריט" ומצעד הנשים. מוזיאון מחוז אורנג' בפלורידה מיהר לאסוף 5,300 פריטים המתעדים את אחד מאירועי הירי הטרגיים שהתרחשו בו: "זה מה שמשמר את ההיסטוריה", אומרת האוצרת הראשית, פאם שוורץ.
ג'יימס ברנס, יו"ר ועדת האוצרים של איגוד המוזיאונים האמריקני, אומר שהמוזיאונים נהגו לחכות למחקרים ולפרספקטיבה כדי לקבוע אלו אירועים מצדיקים תיעוד ושימור. למשל: הדגל שנתן את ההשראה לכתיבת ההמנון הגיע למוזיאון להיסטוריה לאומית רק ב-1907, למעלה מ-90 שנה לאחר שהתנופף בשדה הקרב בפורט מק'הנרי. אבל כעת הציבור מצפה מהמוזיאונים לאסוף חפצים בזמן אמת ולא להמתין 50 שנה.
ג'ן סיידלר-רמירז, האוצרת הראשית במוזיאון 9/11 במנהטן, אומרת שאיסוף חפצים עכשוויים מחייב קבלת החלטות מהירה, רגשית ומבוססת אינסטינקטים. זה גם עלול להיות מסוכן: אין כל ביטחון שהחפצים הנאספים כעת יהיו בעלי חשיבות היסטורית בעתיד, כולל חפץ תופס מקום איחסון ומצריך טיפול, והמוזיאון עלול להיראות כמי שנוקט עמדה פוליטית. אבל הסיכונים שווים זאת: תארו לעצמכם שהיו נשמרים חפצים מהמהומות בלוס אנג'לס ב-1992.
המוזיאון להיסטוריה אפרו-אמריקנית פעל בזמן אמת כאשר
ברק אובמה נבחר לנשיא ב-2008. האוצרת מישל גייטס-מורסי שמעה שמטה הבחירות בווירג'יניה עומד להיסגר ושתכולתו תושלך לזבל. היא נטלה את מכוניתו של בעלה ונטלה ריהוט, שלטים, תמונות וחפצים נוספים – כל מה שיכול לשחזר את האווירה בקמפיין שהוביל לבחירתו של הנשיא השחור הראשון.
כאשר החלו המהומות בשרלוטסוויל אשתקד, היו האוצרים של המוזיאון רחוקים מכדי לאסוף חפצים בעצמם. הם התקשרו לאנשי ביניים בשטח וביקשו את סיועם בתיעוד ההתנגשויות בין הלאומנים הלבנים לבין מתנגדיהם. בריינט יצר קשר עם כמה אנשים ובין היתר שכנע סטודנט שהשתתף בהפגנה לתרום כמה פריטים. לאחר שלושה שבועות הגיעו תמונות לדוא"ל של בריינט. באחת מהן נראה שלט תוצרת בית, ועליו אגרוף קמוץ והכתובת "השמידו את כל המפלצות". באחר נאמר: "השמידו את העליונות הלבנה". וזו הייתה רק ההתחלה. בריינט היה מרוצה: לגמרי לא רע, אמר.
