אזרחי טורקיה הולכים היום (יום א', 24.6.18) לקלפיות ובוחרים בפעם הראשונה גם את הנשיא וגם את הפרלמנט. ההצבעה – המתקיימת תחת משטר החרום הנמצא כעת בשנתו השלישית – מוגדרת כחשובה ביותר מזה עשרות שנים. אבל האם יש לאופוזיציה – הסובלת מדיכוי קשה – סיכוי של ממש מול רג'פ טאיפ ו
ארדואן ומפלגת הצדק והפיתוח בראשותו?
איש מעולם לא עשה כסף מהימור נגד ארדואן, כותב אקונומיסט. בתור ראש ממשלה מאז 2003 ונשיא מאז 2014, הוא ניצח ב-12 מערכות בחירות ומשאלי עם. אבל הפעם ניצבת מולו אופוזיציה מאורגנת וממושמעת. מפלגת האופוזיציה העיקרית היא מפלגת העם הרפובליקנית, המריצה לנשיאות את מוחרם אינצ'ה הכריזמטי. המועמדים האחרים הם מרקאל אקסנר, שהקימה לאחרונה את מפלגת Iyi ("טוב") ומקווה למשוך קולות לאומניים ממחנהו של ארדואן; והמנהיג הכורדי סלאחאטין דמיטראס, הכלוא ללא משפט מאז 2016 בטענה שהיה מעורב במעשי טרור.
כאשר הכריז ארדואן לפני שלושה חודשים על הבחירות, הוא נראה בטוח שינצח בהן בקלות. אבל ערב פתיחת הקלפיות, הפופולריות הגוברת של אינצ'ה והקמפיין החלש להפתיע של ארדואן מביאים לכך שמהפך אינו בגדר משימה בלתי אפשרית בעליל. לדעת אקונומיסט, לאינצ'ה יש סיכוי אם הוא יצליח לגרור את ארדואן לסיבוב שני ולקבל את קולותיהם תומכיהם של אקסנר ודמיטראס – אבל זה לא יהיה קל.
כאמור, היום מתקיימות גם בחירות לפרלמנט. כדי להגביר את סיכוייה להמשיך ולשלוט בפרלמנט, כמו ב-15 השנים האחרונות, כרתה מפלגת הצדק והפיתוח ברית עם המפלגה הלאומנית הקיצונית MHP תחת השם "ברית העם". בתמורה לתמיכה במצע של ארדואן, יוכלו הלאומנים לעבור את אחוז החסימה העומד על 10%.
ואולם, המהלך עזר לאחד גם את שורותיה של האופוזיציה. ארבע מפלגות – כולל Iyi ומפלגת העם, אך לא המפלגה הדמוקרטית הפרו-כורדית – יצרו ברית משלהן, ובסקרים מקבל הגוש בסביבות 40% מהקולות. בהנחה שהכורדים יקבלו 10% וייכנסו לפרלמנט, לא יהיה רוב לגוש של ארדואן. אם הכורדים לא יחצו את הרף, סביר להניח שלגוש ארדואן יהיה רוב, כי מפלגתו מגיעה לרוב במקום השני באיזורים הכורדיים וכך היא תגרוף את המושבים באותם מחוזות.
ההימור לא יכול להיות גבוה יותר, מציין אקונומיסט. מפלגות האופוזיציה מציגות את הבחירות כמשאל עם שני על השינויים החוקתיים שהעביר ארדואן בשנה שעברה, ואשר העניקו לו סמכויות חסרות תקדים. במשאל הקודם ניצח ארדואן ברוב קטן ונשמעו טענות על זיופים. ניצחון כפול – בנשיאות ובפרלמנט – יסלול את הדרך לשלטון יחיד של ארדואן. תבוסה כפולה – וזה נראה בלתי סביר – תביא לקיצו את עידן ארדואן. התוצאה הסבירה ביותר היא ניצחון של ארדואן בבחירות לנשיאות ורוב לאופוזיציה בפרלמנט, מה שצפוי להוביל למבוי סתום ואולי בחירות נוספות. עוד צרות בדרך.
