בנקים מרכזיים וכלכלנים שפכו הרבה דיו בשנים האחרונות על השאלה מדוע השכר לא עלה יותר. שיעור האבטלה הממוצע במדינות המפותחות הוא 5.3% בלבד, נמוך מאשר לפני המשבר הפיננסי של 2008. אבל אפילו בארה"ב, הכלכלה העשירה החמה ביותר כרגע, השכר עולה ב-3% בלבד לשנה. האינפלציה נוגסת ברוב המכריע של עליית השכר, ובמונחים נומינליים הוא אינו עולה – כותב אקונומיסט.
הסיבה המרכזית היא מחירי הנפט. מחיר חבית נפט ברנט – המודד המרכזי למחיר הזהב השחור – צנח מ-110 דולר באמצע 2014 אל מתחת ל-30 דולר בינואר 2016. האינפלציה צנחה ובאירופה אפילו הפכה לשלילית, והתהליך עורר חששות מפני דפלציה. אבל זה גם היה "בום" מיידי לעובדים, שראו את עליית השכר הנומינלית בסך 2% מתרגמת לעליית שכר ריאלית באותו שיעור.
מאז, עליית השכר הואצה בשל ההתקרבות לתעסוקה מלאה. אבל האינפלציה הואצה גם היא, כאשר מחירי הנפט התקרבו ל-75 דולר לחבית. זה אומר, שבארה"ב ובאירופה עולה השכר הריאלי רק במעט מהר יותר מאשר לפני חמש שנים, כאשר האבטלה הייתה גבוהה בהרבה.
בטווח הארוך, שינויים בשכר הריאלי קשורים לתפוקת העובדים, שעלתה באיטיות מאז המשבר הפיננסי. בשנה שהסתיימה ברבעון הראשון של 2018, היא עלתה בארה"ב ב-0.4% בלבד – אבל התחזית היא שתואץ בקרוב. בבריטניה עלתה התפוקה במחצית השנייה של 2017 בקצב המהיר ביותר מאז 2005. הבנק המרכזי של יפן צופה שההשקעות הניכרות של חברות במדינה זו, יאיצו את התפוקה גם בה וניתן יהיה להעלות את השכר בלי להעלות מחירים.
עם זאת, אומר אקונומיסט, אפילו התאוששות בתפוקה אינה מבטיחה לעובדים זמנים טובים. בעשורים האחרונים ירד חלקו של התוצר המופנה לייצור במקום להון. בכלכלות המתקדמות צנח שיעור הייצור מ-55% ל-51% בין 1970 ל-2015. לאחרונה טענו כלכלנים, כי חלק מהסיבה לכך היא בעלייתן של חברות כוכבות-על כמו גוגל, השולטות בתחומן ומספר עובדיהן קטן יחסית להכנסותיהן העצומות.
הפיכת המגמה של ירידת הייצור בתמ"ג, תחייב גידול מהיר יותר בשכר – דבר שיצמצם את שולי הרווח של החברות. המשך ההידוק בשוק העבודה (דהיינו: האבטלה הנמוכה, שמשמעותה שאין אפשרות של ממש להחליף עובדים קיימים), יכול להגדיל את כוח המיקוח של העובדים. עם זאת, יש מקום לשיפור: אפילו כאשר האבטלה נמוכה, מספרם של העובדים במשרות חלקיות נותר גבוה יחסית, דבר הלוחץ את השכר כלפי מטה.
כמה מדינות, כגון איטליה, עדיין סובלות משיעור אבטלה גבוה יחסית – דבר המשפיע על השכר גם במדינות אחרות, בשל העובדה שמוצרים וטובין הם תוצר של שרשרת עולמית הן בייצור והן במכירה. מחקר שנערך לאחרונה ב-MIT מצא, כי ההשפעה של השווקים הבינלאומיים על השכר המקומי היא נמוכה משל השוק המקומי עצמו. נגיד הבנק המרכזי של אוסטרליה, פיליפ לואו, סיפר לאחרונה, כי כאשר שאל חברות המתקשות להשיג עובדים מדוע אינן מציעות שכר גבוה יותר, "הם הסתכלו עלי כאילו אני משוגע" והסבירו את התחרותיות הגלובלית המשפיעה עליהן.
אם כיסי האבטלה יופחתו בכל מקום, השכר עשוי לעלות מהר יותר. השאלה היא האם האינפלציה תמשיך לעלות בקצב שיביא את החברות לגלגל על לקוחותיהן את ההתייקרות. אם זה מה שיקרה, קלושים הסיכויים שהשכר יעלה בצורה ריאלית. הן הפדרל ריזרב והן הבנק המרכזי האירופי מהדקים את המדיניות המוניטרית בתגובה לאינפלציה המתחילה לעלות. הממשלות יצטרכו למצוא דרכים להתמודד עם הבעיה – או להתפלל לירידה מחודשת במחירי הנפט.
