ממשלת פולין ביצעה הלילה (יום ד', 4.7.18) מה שמתנגדיה מכנים "טיהור בבית המשפט העליון", כאשר נכנס לתוקפו חוק המחייב 27 מבין 72 השופטים - כולל נשיאת בית המשפט - לפרוש מיד. ביצוע החוק מגביר את העימות בין ורשה לבין יתר מדינות
האיחוד האירופי, שכבר שוקלות להטיל עליה עיצומים בשל הצעדים נגד המערכת השיפוטית.
החוק קובע, כי שופטי בית המשפט העליון יהיו חייבים לפרוש בגיל 65, אלא אם יבקשו ויקבלו מנשיא המדינה הארכה של כהונתם. יש לציין, כי בעוד בישראל הגבלת גיל הכהונה חל על כל השופטים והוא קבוע בחוק מאז ראשית ימי המדינה, בפולין מדובר על שינוי רטרואקטיבי באורך כהונתם של השופטים המכהנים. ככלל, שינויים כאלו בחוק אמורים להיות צופי פני עתיד ולא לחול על מי שהתקבלו לתפקידיהם בתנאים אחרים. החלת חובת הפרישה על השופטים המכהנים, נתפסת לפיכך כרצון של ממשלת מתיאוש מורבייצקי (האחראית גם לחוק השואה השנוי במחלוקת) להכניס לבית המשפט העליון את עושי דברה. צעד נוסף הנתפס ככזה הוא הקמת גוף משמעתי לשופטים.
מפלגתו של מורבייצקי – "חוק וצדק" – תקפה במשך שניצם את שופטי פולין, בטענה שהם "קומוניסטים שלא חזרו בתשובה" ומהווים מכשול בפני הדרג הפוליטי. לאחר שעלתה לשלטון בשנת 2015, השתלטה המפלגה על בית המשפט החוקתי ומינתה את שר המשפטים לראש התביעה הכללית. לאחרונה נטלה הממשלה לידיה סמכויות נוספות בתחום מינוי השופטים, וניו-יורק טיימס מדווח על הטרדות ואיומים כלפי שופטים שהתבטאו נגד השינויים האחרונים.
כל הצעדים הללו התקבלו בגינויים בינלאומיים ובהפגנות של רבבות פולנים, אך הממשלה עמדה על יישומם. כמה שעות לפני כניסתו לתוקף של החוק בדבר פרישת השופטים, יצאו פולנים לרחובות בלמעלה מ-60 ערים ועיירות. עם השקיעה התאספו רבים מול האנדרטה לזכר הרוגי ההתקוממות בוורשה באוגוסט 1944 וצעקו מילה אחת אך מוכרת היטב: "סולידריות" – שמה של התנועה בראשותו של לך ולנסה, שהפילה את המשטר הקומוניסטי ב-1989.
הנשיאה המודחת של בית המשפט העליון, מלגורז'טה גרסדורף, הביעה דאגה עמוקה לגבי הכיוון בו צועדת פולין. "אני לא רוצה להגיד שאני מבועתת", אמרה לפני מספר ימים, "אבל ברור שזה לא הכיוון שהייתי רוצה ללכת בו או לתמוך בו, משום שאני חושבת שזה הורס את כל מה שנבנה ב-25 השנים האחרונות". גרסדורף וכתריסר מעמיתיה סירבו לפנות לנשיא אנדריי דובה בבקשה להאריך את כהונתם, בטענה שהחוק אינו חוקתי. בשבוע שעבר הצביעו 63 מבין השופטים בעד המשך כהונתה של הנשיאה, שמונתה בשנת 2014 לקדנציה בת חמש שנים.
תומכיהם טוענים, שהחוק מכוון נגד שופטים מסוימים ואין לו כל קשר עם גילאיהם. טענה זו קיבלה חיזוק כאשר הודיעה הממשלה, שאת גרסדורף יחליף יוזף יווולסקי בן ה-66. השופטים המודחים, בראשותה של גרסדורף, הודיעו שיגיעו לעבודתם הבוקר, מה שעלול לגרור עימות – אולי אפילו פיזי – עם הממשלה.
האיחוד האירופי רואה את הצעדים הפולניים כאיום על שלטון החוק וכפגיעה בערכים המערביים הניצבים בבסיסו של האיחוד. אולם מסביר הטיימס, כשלונו של האיחוד להתמודד עם השלטון הסמכותני של ראש ממשלת הונגריה,
ויקטור אורבן, עודד מנהיגים אחרים באזור לנקוט בצעדים פופוליסטיים ולאומניים. משקיפים ומשפטנים מזהירים, כי אם האיחוד לא יצליח לבלום את צעדיה של פולין, תגבר עוד יותר הסכנה לדמוקרטיה בחלק מן המדינות החברות בו.
עם זאת, לא ברור מה יכול האיחוד לעשות. לראשונה בתולדותיו הוא הפעיל את "נשק יום הדין" שלו והפעיל את סעיף 7 לאמנה, היכול להוביל בסופו של דבר לשלילת זכות ההצבעה של פולין במוסדותיו. אולם צעד שכזה דורש הסכמה פה אחד של 28 המדינות האחרות – ואין סיכוי להשיג אותה, לנוכח הגיבוי שמקבלת פולין מהונגריה וממדינות אחרות הפוסעות בשביל הסמכותני. בית המשפט האירופי יכול להכריז על הדחת השופטים כצעד בלתי חוקתי, אך אין לו כל דרך לאכוף את החלטותיו.
ההתנגדות העיקרית היא בתוך פולין. רוב 10,000 השופטים במדינה מאוחדים בהתנגדותם לצעדיה של הממשלה ולחצי-נגד מצד הציבור הולכים ומתעצמים. ולנסה – חתן פרס נובל לשלום ומי שהיה נשיא פולין בשנים 1995-1990 – הצהיר בתחילת השבוע שיוביל מרי אזרחי אם השופטים אכן יודחו. "אם הם ירימו את טלפיהם נגד בית המשפט העליון, אני אצא לוורשה", כתב בדף הפייסבוק שלו.
