לדייוויד הלגסון נמאס. היזם מאיסלנד שהקים בדנמרק את חברת משחקי המחשב Unity Technologies – ששוויה מוערך ב-2.6 מיליארד דולר – החליט בשבוע שעבר להעביר את החשבון שלו מבנק דנסקה, הגדול ביותר במדינה. הלגסון היה מרוצה מהשירות והודה שממש אינו מאושר מן המחשבה על העבודה הרבה הכרוכה בהעברת פעילותו, אבל הוא החליט לפעול מתוך שיקולים עקרוניים: הוא לא עושה עסקים בבנק המעורב בפרשת הלבנת כספים הגורמת מדי יום נזק למוניטין שלו, כתב בדף הפייסבוק שלו.
הבנק הוקם בשנת 1871, והוא אחד הגדולים בצפון אירופה בבנקאות קמעונאית. שערוריית ההלבנות נמשכת כבר זמן רב, אבל בשבוע שעבר היא התעצמה ובשלושה הימים האחרונים שלו איבד הבנק 5% מערכו – טלטלה קשה למוסד פיננסי בהיקף שכזה.
השערורייה מתרכזת בסניף דנסקה באסטוניה, שלפי החשד קיבל בשנים 2017-2005 מיליארדי דולרים מפוקפקים מרוסיה, אזרבייג'אן ומולדובה. יקוב דדנרות' ברנהוף, מומחה דני להלבנות הון, אמר לפייננשל טיימס: "זה רציני מאוד. אתה יכול להשוות את השערורייה הזאת לשערוריות הלבנת הכספים החמורות ביותר באירופה. זה אסון לבנק".
הלחץ הממשלתי על הבנק הולך וגובר, כאשר ממשלת דנמרק מאיימת לעקל את כל הרווחים שהפיק מאותן תנועות חשודות, והמשקיעים חוששים שארה"ב תצטרף לחקירות שכבר מתנהלות בדנמרק, אסטוניה וצרפת. הסיכונים כבדים מאוד כאשר זוכרים את הקנסות שהוטלו על בנקים אחרים בנסיבות דומות: 630 מיליון דולר לדויטשה בנק ו-1.9 מיליארד דולר ל-HSBC. השערורייה של דנסקה עלולה להיות גדולה עוד יותר: העיתון Berlingske, שחשף רבים מפרטי הפרשה, טוען שמדובר בהלבנת 8.3 מיליארד דולר. הבנק סירב למסור נתונים משלו, אבל מנהליו כבר הודו שהסכום גבוה מההערכות הקודמות שדיברו על 3.9 מיליארד דולר.
דנסקה נכנס לאסטוניה ב-2007 כאשר קנה את סמפו, הבנק השלישי בגודלו בפינלנד, אשר פעל במדינה הבלטית. העסקים שם היו מצוינים: הם היוו רק 0.5% מנכסיו של דנסקה ב-2013 אבל תרמו 2% מהרווחים. 99% מהרווחים באו מעסקות עם מי שאינם תושבי אסטוניה; התשואה על ההון של הסניף האסטוני הייתה 402% (!) לעומת 7% של הבנק כולו.
ברנהוף ובורק פיילס, מומחה אמריקני להלבנות הון, בחנו את המסמכים שחשף Berlingske ואמרו לפייננשל טיימס, כי ניכר בהם דפוס פעולה. רבים מן הלקוחות המעורבים בהעברות החשודות היו חברות קש ללא פעולות עסקית אמיתית. במקרים רבים תוארו ההעברות במונחים כלליים כמו "חלקי מכוניות" או "ציוד בנייה". לחברת קש אחת היו 2,207 עמודים של העברות בתוך שנה בודדת.
"דנסקה, הנהלתו ומחלקת הציוד שלו נראים כמו טיפשים. החשבונות שראיתי הם דוגמה מובהקת להלבנות כספים", טוען פיילס. לדבריו, ל-20 לקוחות – כולל חברות קש שנרשמו במקומות כמו סקוטלנד ואיי הבתולה הבריטיים – היו מאפיינים דומים מאוד ולשון דומה מאוד. "במקום לומר 'בגדי נשים' או 'שטיחים' הם אמרו 'טקסטיל'. במקום 'אסלות' או 'כיורים' הם אמרו 'ציוד סניטרי'. זו אחידות יוצאת דופו שמובילה אותי למסקנה שלא מדובר בצירוף מקרים". ברנהוף מוסיף: "הם לא עשו דבר למנוע הלבנות. זה כאילו שהם פתחו את הדלת, כל הכסף הזה נכנס והם לא עשו דבר כדי לברר מיהם הלקוחות".
יו"ר דנסקה, אולה אנדרסן, אמר לעיתון: "אנחנו לוקחים את העניין בצורה מאוד רצינית, והמקרה בשום אופן אינו משקף את הבנק שאנחנו רוצים להיות. לצערנו, החקירות [הפנימיות] לוקחות יותר זמן מכפי שהיינו רוצים, אבל זה חשוב ביותר והאינטרס של כולם הוא שהן יהיו מקיפות ככל הניתן. חומרתו של המקרה מחייבת זאת".
הבנק הוסיף: "אין ספק שלא היינו מספיק יעילים במניעת מעורבות אפשרית של הסניף באסטוניה בהלבנת הון. אנחנו מאוד מצטערים על כך. אנחנו לא רשאים להגיב על לקוחות ספציפיים, אך התיק כולו נסגר בסוף 2015".
