"התשתית הדיגיטלית המשרתת מדינה זו נמצאת תחת מתקפה, חד וחלק" – אמר לפני שבועיים מנהל המודיעין הלאומי האמריקני, דן קואטס. לא מדובר רק במערכת הבחירות, מבהיר בוב קנייב ב-Foreign Affairs. יש סיבה להאמין שמתקפת סייבר רוסית מתנהלת נגד תשתיות חיוניות אמריקניות, כולל האפשרות לכבות את האורות ברחבי ארה"ב.
ידוע שרוסיה יכולה לעשות זאת, כי היא עשתה זאת במקומות אחרים. רוסיה ניסתה להשפיע על תוצאות הבחירות ב-18 מדינות, פצחנים רוסים שיתקו מפעל פלדה גרמני, ניתקו את הטלפון והאינטרנט ל-900,000 גרמנים ופגעו בתחנת כוח באוקראינה. ההתקפות הללו מלמדות על היכולת הגבוהה והתחכום של הפצחנים הרוסים. מעבר לרמת התכנון שגילו ההתקפות, הן מראות שהפצחנים פיתחו כלים טובים יותר לביצוען ורוגלות שפותחו במיוחד לצורך אותן התקפות.
בהתחשב בהיקף של יכולות הסייבר הרוסיות, נראה שממשלת רוסיה ביקשה לגרום נזק רחב יותר מזה שחוללה בפועל באוקראינה ב-2015, אך לא השתמשה במלוא יכולתה משום שהיו לה אמצעים אחרים ללחוץ על קייב. זה מצטרף להנחה שההתקפות הקודמות היו רק תירגול לקראת הדבר האמיתי: מתקפה שתשרת את האינטרסים האסטרטגיים או הטקטיים של רוסיה.
כמה היבטים של ההתקפות על אוקראינה מדאיגים מנקודת מבט אמריקנית, כותב קנייב. ההתקפות הללו התבססו על כלים בסיסיים למדי: הם החלו בדוא"ל פישינג, אשר חשפו נקודות פגיעות, והשתמשו במשפחה של רוגלות מוכרות. נראה, כי כיום בידי רוסיה יכולות מתוחכמות יותר, דומות לתולעת שפגעה בתוכנית הגרעין האירנית [ושלפי פרסומים זרים הושתלה בידי המוסד – א.ל]. באוקראינה כל שיכלו המותקפים לעשות הוא לראות כיצד הסמן מתרוצץ על מסכי הבקרה שלהם, וכך לפחות ידעו שהם תחת התקפה. במתקפות מתוחכמות יותר, ייתכן שהקורבן לא יידע עליהן עד שיהיה מאוחר מדי.
עד כמה תחנות הכוח בארה"ב פגיעות למתקפה דומה לזו שהתרחשה באוקראינה? אם רוסיה תחליט לכבות את האורות בארה"ב, לא ידוע את מי תבחר לתקוף כדי להשיג זאת. איבחון נקודות התורפה מחייב פעולה של הממשל הפדרלי, אך עד כה לא נעשה דבר. לתחנות הכוח יש יכולת מסוימת לערוך בעצמן את האיבחון, אך נוטות להקדיש לצרכים אחרים את המשאבים הדרושים לכך. כמה מיצרני החשמל משקיעים מיליוני דולרים באבטחה, אבל רובם בוחרים בין גיזום עצים העלולים לקרוס על קווי מתח גבוה או לשדרג את ציוד האבטחה.
הסכנה של קריסת מערכת החשמל הוא מוחשי במיוחד בארה"ב, משום שהיא פגיעה גם כך. בשנת 2003 רוב צפון-מערב ארה"ב ואונטריו שבקנדה סבלו מאפילה לאחר תקלה נקודתית באוהיו. תחנת כוח אחת יכולה להתגונן, אבל לא מפני תגובת השרשרת של קריסת תחנות אחרות. קנייב טוען, שככלל – תחנות הכוח בארה"ב יותר פגיעות מאשר אלו שבאוקראינה: האחרונות יכלו לעבור להפעלה ידנית, אופציה שאינה קיימת בארה"ב.
יש כבר ראיות לכך שרוסיה בודקת את הקרקע לקראת מתקפה על תחנות כוח אמריקניות; המשרד לביטחון פנים הזהיר במפורש מפני פעולות כאלו בחודש מארס השנה. בהתחשב בסיכונים אלו, וושינגטון חייב לפעול מיד – טוען קנייב. זה צריך להתחיל מהנשיא
דונלד טראמפ, שעליו להזהיר ממשלות זרות מפני איסוף מידע שכזה. הוא חייב להבהיר שאם ארה"ב תזהה ממשלות זרות שעושות זאת, היא תראה זאת כפעולה עוינת ותגיב בהתאם.
לאחר מכן, על וושינגטון לבחון האם רוסיה ומדינות אחרות הפנימו את האזהרה. הדרך הטובה ביותר לוודא את ביטחון תחנות הכוח, היא למנות מפקחים ממשלתיים שיבדקו האם התחנות מצויות תחת מתקפה. יש לעודד את יצרני החשמל לשתף פעולה גם על בסיס וולונטרי. גם הרשויות המדינתיות, שהפיקוח על התחנות מצוי בידיהן, צריכות להדק את הפיקוח. מטרת הבדיקה צריכה להיות לגלות פעילות של איסוף מידע, ומה שהכי חשוב – להצביע על נקודות התורפה שאותן יש לחזק ועליהן יש לפקוח עין. לאחר מכן על הקונגרס להבטיח בחקיקה שליצרני החשמל יהיו המשאבים הדרושים כדי להגן על עצמם, באמצעות תוספת ביטחון למחיר החשמל.
לבסוף, למקרה בו יצרני החשמל יהיו תחת מתקפה – על טראמפ להבטיח שפיקוד הסייבר האמריקני יוכל להנחית מכת נגד, בתיאום עם מגזר האנרגיה. יצירת המכניזם שיאפשר תגובה מתואמת כזאת, צריכה להיות במקום גבוה בסדרי העדיפויות של הבית הלבן והקונגרס.
כרגע אין לרוסיה סיבה לתקוף את ארה"ב; היא מרוצה מיחסיה עם ממשל טראמפ. אולם שתי המדינות עשויות להתעמת על אירן, סוריה וסוגיות אחרות – ואז עלולה מוסקבה לנסות ליישם בארה"ב את מה שלמדה באוקראינה. אם יש יתרון כלשהו ליחסים החמימים בין טראמפ לוולדימיר פוטין, סבור קנייב, הרי שזוהי העובדה שהם הקנו לארה"ב את הזמן להתכונן למתקפת סייבר – ואת הזמן הזה אסור לבזבז.
