גנרלים בדימוס שעוברים לפוליטיקה – תופעה מוכרת היטב בישראל, וגם בממשל האמריקני יש לא מעט כאלו. אך כאשר הדבר מתרחש בברזיל, הוא עלול לעורר דאגה – משום שעד לפני 30 שנה הצבא שלט במדינה, וכעת החשש הוא שהגנרלים רוצים לחזור ולשלוט, והפעם דרך המערכת הדמוקרטית.
ניו-יורק טיימס מדווח, כי 90 קצינים בכירים בדימוס מתמודדים על משרות שונות בבחירות שיתקיימו בחודש אוקטובר, ובכללן נשיא המדינה, תוך שהם שומרים על קשרים הדוקים עם עמיתיהם שעודם במדים. הם טוענים, כי הדבר חיוני כדי לחלץ את המדינה מידיה של מנהיגות שנכשלה בניהול הכלכלה ובמאבק באלימות הגוברת ואשר גנבה מיליארדי דולרים. זהו בדיוק הנימוק שמוביל להפיכות צבאיות – וכמה גנרלים בולטים מזהירים שזה מה שיקרה, אם לא יצליחו להשיג את יעדיהם דרך הקלפיות.
הרודנות הצבאית במדינה נמשכה 21 שנה, עד 1985. בתקופה זו נרצחו או נעלמו לפחות 434 מתנגדי משטר, אך האחראים לכך כמעט ולא נענשו. מאז נהנתה ברזיל – הכלכלה הגדולה ביותר בדרום אמריקנה – מתקופת הדמוקרטיה הארוכה ביותר בתולדותיה. אבל הקצינים הבכירים לשעבר טוענים, כי "ערכי הצבא" – משמעת, יושרה ופטריוטיות – חיוניים כדי לתקן את המדינה, שלדבריהם משותקת בצורה מסוכנת ובלתי רלוונטית בצורה מביכה בענייני העולם. פרשנים ופוליטיקאים אומרים שקרוב לוודאי שנמוכים הסיכויים להתערבות צבאית ישירה, אך הם מודאגים מהפרופיל הגדל של אישים צבאיים, במיוחד משום שברזיל טרם התאוששה לחלוטין מהעבר הסמכותני שלה.
הטיימס מציין, כי המשיכה הגוברת של הגנרלים הברזילאיים מתרחשת במקביל לפנייה ימינה בדרום אמריקה בכלל ולעלייתם של משטרים סמכותניים במדינות דמוקרטיות (לשעבר?) כמו פולין, הונגריה, הפיליפינים וטורקיה. הגנרלים תומכים ברובם במועמדותו לנשיאות של איש הימין חאיר בולסונרו – סרן לשעבר המציע צעדים קיצוניים להשבת הסדר, כגון מתן יד חופשית למשטרה להרוג עבריינים. הוא גם הכריז לאחרונה, שאם ייבחר – ימנה גנרלים לתפקידי שרים, "משום שהם בעלי יכולת".
הקמפיין של בולסונרו צובר תאוצה ונישא על גלי הירידה באמון בדמוקרטיה, במיוחד מאשר הודחה בשנת 2016 הנשיאה דילמה רוסף באשמת שחיתות ולנוכח חשיפת אין-ספור העבירות המבוצעות בכל המפלגות העיקריות. בשנה שעברה אמרו רק 13% מתושבי ברזיל שהם מרוצים ממצב הדמוקרטיה בארצם – השיעור הנמוך ביותר ב-18 מדינות היבשת בהן נערך הסקר; רק 6% מהם תמכו בממשלתם. לעומת זאת, הצבא נותר פופולרי מאוד: ל-80% מהברזילאים יש דעה חיובית עליו. זו הסיבה לכך שהנשיא מישל טמר מינה בפברואר האחרון את הגנרל בדימוס יואקים סילבה לונה לשר ההגנה, לראשונה מאז החזרה לדמוקרטיה.
הקריאות מימין להתערבות של צבא ברזיל בפוליטיקה החלו להישמע בשנת 2013, בעיצומן של הפגנות נגד ממשלת השמאל של רוסף. מאז הן הלכו והתגברו, והגיעו לשיאן בעת שביתת מורים בחודש מאי אשר שיתקה את המדינה למשך למעלה משבוע. אבל הרמטכ"ל אדוארדו וילאס בואס, אמר לאחרונה שאלו הקוראים להתערבות של הצבא – אינם מבינים את הרוח הדמוקרטית השוררת בכל מחנותיו.
אפילו רוסף – אשר עונתה בשנות ה-70 בידי החונטה והטוענת שהאישומים נגדה היו קנוניה פוליטית – אומרת שתופתע מאוד אם הגנרלים ינסו לתפוס את השלטון. "הגנרלים שפגשתי לא יתפתו להרפתקה של התערבות צבאית. יש אנשים רבים שמנסים להכשיר את הקרקע לכך, אבל אני לא מאמינה שזה יקרה", אמרה לאחרונה.
הוויכוח התעצם לנוכח התבטאויות יוצאות דופן של קצינים בכירים בנושאים פוליטיים. בואס עצמו צייץ בחודש אפריל מה שהתפרש כאזהרה לשופטי בית המשפט העליון, אשר עמדו להכריע האם הנשיא לשעבר לולה דה-סילבה יתחיל לרצות 12 שנות מאסר שנגזרו עליו בשל שחיתות; דה-סילבה מתמודד שוב והוא אחד המועמדים המובילים. בואס כתב שהצבא "מגנה פטור מעונש" – הצהרה שהדאיגה את מי שחוששים מפני התערבות צבאית בעניינים פוליטיים ומשפטיים. בית המשפט העליון שלח את דה-סילבה לכלא.
במקביל קרא הגנרל בדימוס אליעזר גיראו מונטיירו – המתמודד על תפקיד מושל מדינת ריו גרנדה הצפונית – להדיח שופטים בבית המשפט העליון, אשר החליטו לשחרר פוליטיקאים החשודים בשחיתות. לדבריו, בחוקה משנת 1988 אין "יציאת חרום", ולמרות שהוא עצמו אינו תומך בהתערבות של הצבא – זוהי "יציאת החרום" שאנשים אחרים מדברים עליה.
