הפצע הוא תוצרת אירן

דיפלומטיית הציוצים של דונלד טראמפ מייצרת יותר חום מאשר אור – כותב עלי אנצרי, ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת סנט אנדרוס, במאמר בגארדיאן בעקבות איומו של הנשיא על אירן השבוע. הניסיון אמור ללמד שזה רק טראמפ מתנהג כמו טראמפ, אם כי יועצו לביטחון לאומי, ג'ון בולטון – הידוע באיבתו לאירן – מיהר לאמץ את הדברים. ובכל זאת, מזכיר אנצרי למי שמתחו ביקורת על הציוץ הלוחמני, מדובר במדינה המגדירה את ארה"ב כ"שטן הגדול" [ואת ישראל כ"שטן הקטן" – א.ל] והמעודדת את שריפת הדגל האמריקני בכל הזדמנות. הנשיא חסן רוחאני איים לאחרונה לחסום את מיצרי הורמוז אם ייבלם ייצוא הנפט האירני – קו אדום מבחינתה של ארה"ב. התגובה האירנית הרשמית לציוץ של טראמפ הייתה כמעט-שתיקה, אם כי אפשר לצפות בקרוב לתגובה תוקפנית יותר מצד משמרות המהפכה ומצד המנהיג העליון, עלי חמינאי. יש לזכור שאירנים רבים קידמו בברכה את בחירתו של טראמפ, בשל יחסיו עם בעלת-בריתם רוסיה ומתוך הנחה שהוא אדם שניתן לעשות עסקים איתו. האירנים בכלל מאמינים שיותר קל להסתדר עם הרפובליקנים מאשר עם הדמוקרטים, משום שהם קשובים יותר לצרכיו של מגזר הנפט ופחות מוטרדים מנושאים מציקים כמו זכויות אדם. האירנים חששו מנשיאות של הילרי קלינטון, מתוך הנחה שהיא תבנה ביתר קלות בריתות נגדם. במקביל, רבים במשטר האירני מודאגים מחוסר האפשרות לצפות את תגובותיו של טראמפ. אנצרי מפנה את תשומת הלב לכך שניסויי הטילים והפרובוקציות במפרץ הפרסי שאפיינו את שנת נשיאותו האחרונה של ברק אובמה, נפסקו כמעט לחלוטין מאז נכנס טראמפ לתפקידו. העימות המילולי האחרון עם ארה"ב העניק לחסידי הקו הנוקשה קו הגנה לשלטונם, אך יש להיזהר מהעלאת הטענה בדבר קשר ישיר בין יחסי ארה"ב-אירן לבין ההתפתחויות בתוך אירן – דעה הרווחת בוושינגטון. לאירן יש בעיות כלכליות מבניות רציניות וחוסר כרוני של השקעה בתשתיות. את כל אלו אי-אפשר להניח לפתחו של "השטן הגדול". האירנים אינם אוהבים את טראמפ, אך כפי שמלמדות ההפגנות המתמשכות – זה אינו אומר שהם אוטומטית אוהבים את המשטר שלהם. טראמפ אולי שפך כמות גדולה על הפצע – שהוא עצמו תוצרת אירן.