האיחוד האירופי משלים את תוכניתו להגן על חברות אירופיות שיוענשו בידי ארה"ב על עשיית עסקים באירן – מדווח (יום ד', 25.7.18) פייננשל טיימס. אולם ההערכה היא שבסופו של דבר – הצעדים האירופיים יהיו סמליים, בשל החשש מפני עוצמתה וידה הארוכה של ארה"ב.
במסגרת פרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין עם אירן, היא דורשת מכל החברות האירופיות להפסיק לפעול באירן ולהפסיק לרכוש ממנה נפט, לכל המאוחר בתחילת חודש נובמבר. חברות שלא יצייתו לדרישה זו, עלולות לגלות שהשוק האמריקני נסגר בפניהן. מדובר בעיקר בייצור מכוניות, סחר בזהב ובמתכות אחרות, סחר בנפט וביצוע העברות כספים דרך הבנק המרכזי בטהרן. ברקע ניצבת גם המתיחות ביחסי הסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי, בעקבות החלטתו של הנשיא
דונלד טראמפ להטיל מכס על ייבוא פלדה מאירופה.
המכשיר העיקרי שמכין האיחוד האירופי הוא עידכון של תוכנית שהופעלה בשנות ה-90 אל מול העיצומים האמריקניים על אירן, לוב וקובה: חוק האוסר על חברות אירופיות לציית לעיצומים האמריקניים, מטיל קנסות על מי שיפרו אותו ומאפשר להן לתבוע פיצוי על נזקיהן מ"האדם האחראי להם". אולם עורכי דין ודיפלומטים אמרו לפייננשל טיימס, כי ספק אם כלי זה – שמעולם לא הופעל הלכה למעשה – הוא אפקטיבי.
הממונה על יחסי החוץ באיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, הודתה בשבוע שעבר שהאיחוד ניצב בפני "מבחן קשה" בתגובתו לעיצומים, בשל משקלה של ארה"ב בכלכלה העולמית ובמערכת הפיננסית הבינלאומית. "אבל אנחנו נחושים בדעתנו לשמר את העסקה", הדגישה בהתייחסה להסכם הגרעין.
ברט הילס, עורך דין המתמחה בסחר בינלאומי, אומר שבתוכנית האירופית אין שום מרכיב שימנע בריחה המונית של חברות אירופיות מאירן. לדבריו, החוק המוצע מפגין את חוסר שביעות הרצון של האיחוד, אך אין בו די כדי לפצות חברות אירופיות על נזקיהן הצפויים. יתרה מזאת: כדי להפעיל את החוק, יצטרך האיחוד להוכיח שכל חברה שכזאת עזבה את אירן דווקא בשל העיצומים האמריקניים – בעוד החברות יטענו שפעלו משיקולים מסחריים.
כל עונש שיטיל האיחוד על חברה שתציית לעיצומים האמריקניים, יחוויר לעומת הנזק שייגרם לה אם לא תציית – צופה העיתון. כך למשל, בשנת 2015 קנס בית משפט בארה"ב ב-9 מיליארד דולר את הבנק הצרפתי BNP ב-9 מיליארד דולר בשל סחר אסור עם אירן, סודן וקובה. החברות האירופיות גם יסתכנו בכך שהממשל יתבע אישית את בכיריהן וימנע מהן להתמודד במכרזים שיפרסם.
חברות אירופיות, ובהן יצרנית הרכב פז'ו וחברת הנפט הצרפתית טוטאל, כבר הודיעו שיפסיקו את פעילותן באירן, אלא אם כן יקבלו פטור מהממשל האמריקני. הממשל הודיע שעקרונית יהיה מוכן להעניק פטורים, אך לא מסר מה יהיו תנאיהם ועד כה לא ניתן שום פטור שכזה. ההפך הוא הנכון: ארה"ב דחתה את בקשת האיחוד להוציא מתחולת העיצומים תחומים חיוניים כמו פיננסים, אנרגיה ובריאות.
האיחוד שקל גם דרכים אחרות, אך הן נתקלו בקשיים משלהן. כך למשל עלתה ההצעה לפצות את החברות באמצעות בנק ההשקעות האירופי – אך נשיאו, וורנר הוייר, הבהיר שהבנק יסכן את המודל העסקי שלו אם ימלא "תפקיד פעיל באירן". דיפלומטים אירופיים עדיין מקווים שיצליחו להשיג התקדמות בתחומים אחרים, כגון הענקת קווי אשראי מדינתיים לאירן ותשלום תמורת הנפט שיועבר במישרין לבנק המרכזי שלה.
