לפני שש שנים בלבד נראתה ספרד כאסון הגדול ביותר בגוש האירו וכאיום עם עצם הישרדותו של הגוש. השבוע, כאשר המדינה יוצאת לחופשת הקיץ, הן ההווה והן העתיד נראים הרבה יותר בהירים – כותב אקונומיסט.
תודות לשינויים מבנים וגם למזל, ספרד נהנית מצמיחה יציבה. היא אינה סובלת מגל שנאת הזרים השוטף את אירופה. 40 שנה אחרי שהפכה לדמוקרטיה, היא נראית יותר סקנדינבית מאשר דרום-אירופית בתחום זכויות האדם. תוחלת החיים השנייה באורכה בעולם, שירותי בריאות טובים וכבישים מצוינים הופכים אותה למקום שטוב לחיות בו.
עם זאת, הספרדים עצמם רואים את המצב בצורה שונה. ספרד עדיין סובלת מחוסר שוויון ויש בה יותר עניים ובעלי הכנסות נמוכות מאשר ערב המשבר הפיננסי של 2008. השכר הריאלי צנח. ספרדים צעירים רבים צריכים לדחות את מימוש תוכניותיהם לקריירה, דיור וילדים. מערכת פרלמנטרית דו-מפלגתית יציבה פינתה את מקומה ב-2015 למערכת רב-מפלגתית חלשה, והציבור נהר לשתי מפלגות חדשות: פודמוס שבשמאל הקיצוני וסיודדאנוס שבמכרז. גם הלאומנות הקטלונית מלמדת שספרד לא הצליחה לברוח לחלוטין מהגל הפופוליסטי השוטף את אירופה. כל אלו ביחד מערערים את יציבותה של המערכת.
ספרד לא צריכה בנייה מחדש אלא רפורמות נוספות, סבור אקונומיסט. משימה זו מונחת לפתחו של ראש הממשלה החדש, פדרו סנצ'ז, שעלה לשלטון במפתיע בחודש שעבר לאחר נפילתו של מריאנו ראחוי בשל שורה של פרשות שחיתות במפלגתו. המשימה הראשונה של סנצ'ז היא לשמר את הצמיחה, לצד הפחתת החוב הציבורי (98% מהתל"ג). עליו להפסיק את תופעת ניצול העובדים באמצעות חוזים זמניים, לתקן את מערכות החינוך וההכשרה המקצועית, ולהביא לכך שמערכת הרווחה תעניק יותר לצעירים ופחות לפנסיות.
הבעיה הגדולה ביותר היא קטלוניה, עם 7.5 מיליון תושבים וחמישית מהכלכלה הספרדית. החוקה הספרדית והחוק הבינלאומי אינם מאפשרים לקטלוניה לפרוש ולהכריז בצורה חד-צדדית על עצמאות. אבל ראחוי לא הצליח למצוא את האיזון הראוי בין נחישות, הבנה ותגובה פרופוציונלית – ובתי המשפט החמירו את המצב. הדרך הטובה ביותר כעת היא לשחרר את מנהיגי נסיון העצמאות ולהאשים אותם באי-ציות לחוקה במקום בעבירות פליליות חמורות; העונש המירבי הוא הרחקה ארוכה מתפקידים ציבוריים.
החושים של סנצ'ז לגבי קטלוניה טובים מאלו של ראחוי. הוא פתח במו"מ עם מנהיגי החבל והציע לבצע התאמות בשלטון העצמי של האזור ולאפשר לתושביו להצביע על השינויים. בכל מקרה, מייעץ אקונומיסט, ספרד צריכה לבחון את שיטת הביזור שלה ולהכיר בכך שמדינה מגוונת נשלטת בצורה הטובה ביותר במודל הפדרטיבי של גרמניה.
סנצ'ז אומר שהוא רוצה למשול עד 2020, אבל לנוכח העובדה שממשלתו נהנית מתמיכה של 84 בלבד מבין 350 חברי הפרלמנט, הוא ינהג בחוכמה אם יקדים את הבחירות. ספרד אינה יכולה להרשות לעצמה עוד שנתיים של חוסר מעש. הסוציאליסטים של סנצ'ז וסיודדאנוס יוכלו להרכיב ממשלה עתידית שתבצע רפורמות, ובכך לחזק את המדינה עצמה אל מול הבדלנים ולא לבזבז את הרנסנס שחוותה בשנים האחרונים.