עד שנת 2011 היה דוקם כפר דייגים קטן, 480 ק"מ מהעיר מוסקט, בירת עומאן. בעוד שנתיים יתגוררו 111,000 איש בעיר שהוקמה למעשה מאפס על שפת הים הערבי. כבר כעת יש שם מלונות חמישה כוכבים, וילות, מרכולים – "מקומות שאתה יכול לבקר בהם", אומר התושב המקומי חמאד סעיד אל-רוואחי לעיתון גארדיאן.
הכביש לעיר החדשה הושלם ממש לאחרונה, הנמל והמבדוק היבש החלו לפעול לפני זמן קצר, בית הזיקוק אמור להצטרף אליהם בקרוב, ושני מלונות יוקרתיים פתחו את שעריהם. הקמת העיר דוקם היא חלק מפרויקט שהחל עוד בשנות ה-80, במטרה לפזר את 4.4 מיליון תושבי עומאן, ש-70% מתגוררים ברצועת חוף באורך 250 ק"מ מצפון למוסקט. הממשלה סבורה, שמאות ק"מ בלתי מנוצלים לאורך החוף הם בעלי פוטנציאל כלכלי.
תוכנית-האב של דוקם תואמת לכל פרטיה את התפיסה של "פיתוח מוטה תחבורה". נמל הוא הבסיס לאזור כלכלי מיוחד, שבתורו משמש כמניע לעיר שלמה הנבנית בחולות. בדוקם יהיו כל מרכיביה של עיר מודרנית: אזור תעשייה, בית זיקוק גדול, נמל תעופה חדש, איזורי חינוך, דיור מודרני ואזור תיירותי. הרעיון הוא שכל הפרויקטים משתלבים זה בזה: הפעילות בנמל תיצור ביקוש למוצרי תעשייה, המפעלים יצריכו מגורים לעובדים, והאוכלוסייה החדשה תזדקק לבידור, חנויות, בתי ספר ובריאות. לפחות בתיאוריה, מעיר גארדיאן.
דוקם איננה משהו יוצא דופן במבט גלובלי. 200 ערים חדשות נבנות כעת ברחבי העולם, כולל באיזורים נידחים במזרח אסיה, המזרח התיכון ואפריקה. במרוקו לבדה יש תשע ערים בבנייה; בכוויית – תריסר. רוב הערים הללו נבנות לאותה מטרה: לעצב מחדש את הכלכלה ולמתג את המדינות כמתקדמות מבחינה טכנולוגית ויציבות מבחינה כלכלית.
במקרה של עומאן, יש גם צורך חיוני להיפטר מן התלות בנפט ובגז, האחראים למחצית מהתוצר, 70% מהייצוא ו-85%-68% מהכנסות הממשלה. קרן המטבע הבינלאומית הזהירה בשנת 2016, כי עומאן עלולה להישאר בלא מקורות הכנסה כבר בסוף העשור. הממשלה המקומית הגיבה בתוכנית שמטרתה להקטין במחצית עד 2020 את חלקו של מגזר האנרגיה בתוצר, והקציבה 106 מיליארד דולר להשקעות בתיירות, תחבורה ונדל"ן. המאמצים לקדם פרויקטים כמו דוקם הוכפלו.
דוקם שוכנת ליד מיצרי הורמוז, השער למפרץ הפרסי בו עוברים קרוב ל-20% מהנפט העולמי. אם העיר תצליח, מיכליות יוכלו לעגון כאן ולחסוך את הצורך להיכנס למפרץ עצמו – יתרון משמעותי, במיוחד כאשר אירן מאיימת לחסום את המיצרים.
עובדה זו גם משכה את תשומת ליבה של סין, הרוכשת למעלה מ-75% מהנפט הגולמי שמייצאת עומאן. בשנה שעברה רכש הקונסורציום הסיני וונפאנג 11 ק"מ רבועים באזור הכלכלי המיוחד של דוקם, תמורת 10.7 מיליארד דולר. הוא מכנה את השטח "אזור התעשייה סין-עומאן" ומתכנן להקים בו בית זיקוק, מפעל מתנול, מפעל לייצור פאנלים סולאריים, מפעל מכוניות, מפעל לחומרי בניין, אזור תיירות ברמה של חמישה כוכבים ומגורים ל-25,000 תושבים.
זו לא המעורבות היחידה של סין בעומאן; בשנה שעברה היא הלוותה לנסיכות 3.6 מיליארד דולר. וגם מדינות אחרות נמצאות כאן: כוויית, יפן וסעודיה השקיעו גם הן, ובחודש פברואר נמסר שהודו תקבל גישה לנמל ולמבדוק היבש לצרכים מסחריים וצבאיים.
דוקם החדשה נבנית על בתיהם של 3,000 בדואים שהתגוררו בה עד כה – בעיקר דייגים ורועים נוודים-למחצה. הבתים נהרסו והממשלה מציעה לבדואים חלופות דמויות מוסקט: וילות לבנות בנות שתי קומות, עם חניה צמודה וכביש גישה מצועצע; במרכז ניצב מסגד. הבדואים לא ממהרים לעבור לבתים החדשים, משום שהם מעדיפים את אורח חייהם המסורתי וצריכים מקום לגמליהם. אבל נראה שבסופו של דבר הם ייאלצו להשלים עם העידן המודרני.
