נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ
ארדואן, הוכיח פעמים רבות שהוא מוכן לסגת בעימותים דיפלומטיים כאשר הנסיבות מחייבות. נדמה היה, שכך יקרה גם בעימותו עם הנשיא
דונלד טראמפ, במיוחד כאשר הדבר הוביל לקריסה של הלירה הטורקית. אבל נכון לעכשיו, ארדואן ממשיך בשלו – כותב פייננשל טיימס.
כמה משקיפים מזכירים, כי טורקיה צריכה לגייס בשנה הקרובה 200 מיליארד דולר בחוב ממשלתי כדי שכלכלתה תמשיך לפעול, וטוענים שבסופו של דבר לא תהיה לארדואן ברירה אלא לשחרר את הכומר האמריקני הכלוא ולהכריז על סדרה של צעדים למשיכת משקיעים. אבל ארדואן יכול גם לבקש סיוע מרוסיה, קטר או סין ובכך להחליש עוד יותר את היחסים עם נאטו והמערב.
אטילה יסילאדה, יועץ בחברת גלובל-סקיור פרטנרס, סבור שהלשון התקיפה של ארדואן בימים האחרונים מלמדת שהוא אכן בוחן חלופות נוספות. לדעתו, ייתכן שארדואן כבר קיבל מהנשיא
ולדימיר פוטין הבטחה להלוואות רוסיות. "הוא משוגע אבל לא מטורף", אומר יסילאדה על ארדואן, "כך שאני מניח שיש לו ציפיות מציאותיות לקבל את הכסף מאיזשהו מקום". פייננשל טיימס מזכיר, כי טורקיה רכשה לאחרונה מערכות נ"מ רוסיות מתקדמות מדגם S-400 וכי היום (13.8.18) פותח שר החוץ הרוסי,
סרגיי לברוב, יומיים של שיחות באנקרה.
טורקיה חיזרה גם אחרי סין. שעות אחדות לאחר שטראמפ הודיע בחודש שעבר על הסבב הראשון של עיצומים נגד טורקיה, הודיע שר האוצר (וחתנו של ארדואן), בראט אלביראק, כי הבנק הסיני
ICBC ילווה 3.6 מיליארד דולר למגזרי האנרגיה והתחבורה בארצו.
כאמור, חלופה נוספת היא קטר. טורקיה הפכה לבעלת ברית חשובה של הנסיכות, שם יש לה בסיס צבאי ואשר את הקשרים הכלכליים עימה חיזקה לאחר שסעודיה ומצרים הטילו חרם על קטר. "טורקיה היא בעלת ברית קרובה ואמינה", אמר אתמול דובר מטעם ממשלת קטר. "יש לנו ביטחון מלא בכוחה של הכלכלה הטורקית וההשקעות שלנו בטורקיה נמשכות כרגיל. נכון לעכשיו לא קיבלנו מממשלת טורקיה כל בקשה לסיוע".
בנקאי מאזור המפרץ הפרסי סבור, כי קטר תהיה אחת הכתובות הראשונות אליהן יפנה ארדואן. אולם האמברגו שהוטל על הנסיכות מציב אותה בפני אתגרים פיננסיים משלה, וקטר תתקשה להתייצב לצידה של טורקיה בעימות עם ארה"ב; בנסיכות שוכן הבסיס הצבאי הגדול ביותר של ארה"ב באזור והיא מבקשת את עזרתה של וושינגטון בעימות עם סעודיה ומצרים.
טים אש, אנליסט בחברת ניהול ההשקעות בלו-ביי, מסופק האם טורקיה תוכל לקבל סיוע ממדינות שאינן מערביות. "הטורקים צריכים עשרות מיליארדי דולרים. אם זו הייתה תוכנית של קרן המטבע, קרוב לוודאי שהם היו מדברים על 40-20 מיליארד דולר". לרוסיה יש בעיות קשות משלה עם העיצומים האמריקניים, ובייג'ינג תיזהר מלהכעיס את וושינגטון כאשר סכסוך הסחר בין שתי המדינות עודנו בעיצומו. זו גם דעתו של פרופ' בזול אוזקן מאוניברסיטת איסטנבול: "אנחנו לא יכולים לקבל את הסכומים הדרושים מסין, רוסיה או המפרץ הפרסי", הוא קובע בקצרה.
ואולם, מציין העיתון, כמה משקיפים חוששים שאפילו אם ארדואן יסוג, עדיין נגרם נזק כבד ליחסים בין המערב לבין טורקיה – מדינה הניצבת במפגש בין אירופה למזרח התיכון, בה שוכן בסיס גדול של חיל-האוויר האמריקני ובה מתגוררים 3.5 מיליון פליטים מסוריה. דיפלומט מערבי בכיר חושש: "הדיפלומטיה המחוספסת של טראמפ תדחוף את טורקיה לידיה של רוסיה. ארדואן יחפש בעלי ברית אחרים. יהיו בריתות גיאו-פוליטיות שלא ימצאו חן בעינינו".
