רג'יפ טאפ
ארדואן ביסס חלק ניכר מן הפופולריות שלו על צמיחתה הכלכלית המתמשכת של טורקיה, אשר נשענה במידה רבה על פרויקטים גרנדיוזיים. מבקריו טענו במשך זמן רב, כי הצמיחה נבנתה על יסודות רעועים של מדיניות תקציבית חסרת אחריות ועל שחיתות. לדברי ניו-יורק טיימס, המשבר עימו מתמודדת כעת טורקיה מציב אתגר אמיתי לסמכותנות של ארדואן ויכול להביא לקיצו את סיפור ההצלחה שלו.
פרשנים אומרים, כי צרותיה הכלכליות של טורקיה הן במידה רבה מעשה ידיו של ארדואן, וקשורות הרבה פחות לסכסוך עם ארה"ב ולעיצומים שהטיל ממשל טראמפ. ארדואן מנסה לכופף את כללי היסוד של המדיניות המוניטרית והשווקים הפיננסיים הבינלאומיים למטרותיו הפוליטיות, כותב הטיימס. ארדואן השתלט על מגזרים רבים בטורקיה – התקשורת, בתי המשפט, מדיניות החוץ – אבל הרבה פחות בטוח שהוא יכול לעשות את אותו הדבר בכלכלה.
למעשה, ההפך הוא נכון: טורקיה זקוקה לרפורמות המנוגדות לתפיסות הסמכותניות של ארדואן. הכלכלה צריכה עיתונות חופשית, מערכת משפטית עצמאית והחזרת הסמכויות לפרלמנט. צעד משמעותי אחר – שחרור אסירים פוליטיים – יסייע לשקם את היחסים עם אירופה. המשקיעים יחזרו רק אחרי שטורקיה תפעל בתוך הבית, אומר אומיט פאמיר, לשעבר שגריר המדינה למוסדות נאטו.
ארדואן יכול לשנות את המסלול, אך ספק רב אם יעשה זאת – למרות שהאמצעים העומדים לרשותו כיום אינם מספיקים כדי להתמודד עם המשבר. פרשנים רבים טוענים, כי ארדואן מבודד יותר מאי פעם והקיף את עצמו ביועצים אומרי הן ודחק מומחים אמיתיים. במיוחד בולטת התעקשותו הפופוליסטית להותיר את הריבית נמוכה, כדי לאפשר את המשך בניית הפרויקטים הענקיים שעליהם גאוותו. רוב הכלכלנים טוענים שהמשק הטורקי כבר במיתון ושהריבית הנמוכה מגבירה את האינפלציה הפוגעת עוד יותר באוכלוסייה.
חברות דירוג האשראי ומומחי השקעות מתריעים מזה חודשים שהניהול הפוליטי של כלכלת טורקיה מרחיק ממנה משקיעים. טורקיה הצליחה להתמודד בעבר עם משברים כלכליים תודות לגודלה ולגיוון הכלכלי שלה, אבל הפעם זה לא מספיק. בחודש שעבר מינה ארדואן את חתנו, בראט אלביראק, לשר האוצר, וחברת מודי'ס הגיבה בהורדה מיידית של הדירוג הטורקי. היא גם הזהירה מפני פגיעה בעצמאותם של הבנק המרכזי ומוסדות ממלכתיים אחרים – וזה בדיוק מה שארדואן עושה מאז הבחירות: מפרסם גל של צווים המכפיף במישרין אליו חלקים ניכרים של הממשל ומאפשרים לו למנות את מי שירצה לשורה רחבה של תפקידים.
במסגרת שינויים אלו, ביטל ארדואן שורה של משרות בכירות בשירות המדינה הטורקי. למדינה היה מאז ומעולם שירות ציבורי חזק, שנבנה לפי הדגם הצרפתי, עם מנכ"לים וסמנכ"לים מקצועיים במשרדי הממשלה. משרות אלו בוטלו והוחלפו בסגני שרים שאותם ממנה ארדואן. התוצאה היא שאין פקידים בכירים בעלי ראייה רחבה, אלא רק מי שתלויים במישרין בארדואן. היתרונות של הבאת אנשים מבחוץ לשירות הציבורי, נמחקו על-ידי כך שנדחקו ממנו מי שחלוקים על ארדואן מבחינה אידיאולוגית או פוליטית. התוצאה: הדרגות הנמוכות של השירות הציבורי יילכו ויתמלאו באנשי מפלגתו של ארדואן.
הטיימס מציין, כי מינויו של אלביראק מלמד לא רק על רצונו של ארדואן לשלוט על המערכות הפיננסית והמוניטרית, אלא גם על כוונתו ליצור שושלת. אלביראק בן ה-40 למד ועבד בארה"ב, שם גם הכיר את אשתו – ארסה ארדואן, בתו הבכורה של הנשיא. הוא נכנס לפוליטיקה לפני שלוש שנים בלבד, נבחר לפרלמנט ובאותה שנה מונה לשר האנרגיה. היו שקיוו, כי דווקא משום שמדובר בבן משפחה – יקל עליו לשכנע את ארדואן לשנות את מדיניותו, במיוחד בתחום הריבית; נכון לעכשיו, תקוות אלו מתבדות.
