חודשיים לאחר פסגת טראמפ-קים בסינגפור, התבדו הצהרותיו של
דונלד טראמפ ולפיהן
קוריאה הצפונית שוב אינה מהווה איום. העובדה ששני הצדדים שומרים על קשר היא שינוי מעודד, אבל הם נותרו בקיפאון סביב דרישתה של ארה"ב לפירוק מוחלט של הנשק הגרעיני שבידי הצפון – כותב ניו-יורק טיימס במאמר המערכת שלו (21.8.18).
הצהרת הסיכום של הפסגה כבר רמזה על הבאות: היא דיברה בצורה סתומה על "פירוז מוחלט של חצי-האי הקוריאני מנשק גרעיני", בלא להסביר במה מדובר ובוודאי בלא לקבוע צעדים מעשיים. אחרי עשורים של התמודדות עם פיונגיאנג, האמריקנים היו אמורים לדעת עם מי יש להם עסק. שום מדינה לא ויתרה בעבר לחלוטין על נשק גרעיני קיים, ואין סיבה להניח שקוריאה הצפונית תהיה שונה.
הממשל ממשיך להדק את העיצומים על קוריאה הצפונית ומבהיר שלא יהיו בהם הקלות לפני שזו תנקוט צעדים ממשיים לפירוק הנשק הגרעיני. ואילו הצפון דורש שארה"ב תוכיח תחילה את נכונותה לשפר את היחסים, על-ידי חתימה על הסכם שלום לסיום מלחמת קוריאה. עם זאת, היו תוצאות חיוביות לקשר הישיר עם קוריאה הצפונית: היא אינה מבצעת ניסויים גרעיניים ובליסטיים, היא הרסה חלקית את אתר הניסויים פונגיי-רי, החלה להרוס את אתר השיגור שוהה והחזירה את שרידיהם של 55 חיילים אמריקנים.
פעולות כאלו הן התחלה טובה, אך אין להגזים בחשיבותן – טוען העיתון. רובן מחווירות אל מול העובדה שקוריאה הצפונית ממשיכה לייצר פלוטוניום, להעשיר אורניום ולבנות טילים ארוכי טווח. האמריקנים נתנו עוד פחות: טראמפ וקים הסכימו לשמור על קשר, וטראמפ השעה את האימונים הצבאייפ עם
קוריאה הדרומית. אז מה צריך לעשות כעת?
לטענת הטיימס, דרישתה המקדימה של וושינגטון לצעדים ממשיים של פיונגיאנג בנוגע לפירוק הנשק הגרעיני, היא מתכון לכישלון. יש צורך בתהליך של צעד אחרי צעד, בו שני הצדדים מבצעים במקביל צעדים בוני אמון ואווירה ביטחונית יציבה יותר. בשבועות האחרונים נראה ששר החוץ,
מייק פומפאו, פתוח יותר לגישה זו. כדי ליישם אותה, צריך להתחיל בהקדם בשיחות ברמה של דרגי ביצוע.
הממשל וחלק מן המומחים חוששים, שהסכם שלום יוביל בסופו של דבר לנסיגת 28,500 החיילים האמריקנים המוצבים בקוריאה הדרומית ויחליש את מעמדה הצבאי של ארה"ב באיזור. אולם טוען הטיימס, הכרזה ראשונית על שלום אינה כמו הסכם שלום, שיוכל להיכנס לתוקף רק אחרי שהצפון יתפרק מהנשק הגרעיני. הכרזה כזו רק תכיר במציאות ולפיה המלחמה הסתיימה לפני 65 שנה ותהווה מכשיר לבניית יחסים טובים יותר בין המדינות. בתמורה, על הצפון לספק רשימה מלאה של הנשק הגרעיני, הטילים ואתריהם ולהפסיק את ייצור הדלק הגרעיני והטילים. חיוני גם שפקחים בינלאומיים יוכלו לוודא את כל אלו.
לממשל אין זמן בלתי מוגבל לחשוב על זה. נשיא הדרום, מון ג'י-אין, נראה כמי שקבע לעצמו מטרות שאפתניות, כולל הפעלת לחץ כבד להסכם שלום וחיבור שתי הקוריאות ברשת של מסילות רכבת. מון וקים ייפגשו בפיונגאינג בתחילת החודש הבא, על-רקע החשש שהדרום ינקוט מדיניות עצמאית יותר. שתי הקוריאות עשויות להסכים על הכרזת שלום ביניהן בתחילת עצרת האו"ם, שתיפתח ב-18.9.18, או לכל המאוחר עד סוף השנה.
טראמפ וקים קראו ליחסים שונים מהותיים בין שתי המדינות, יחסי שלום. שאיפה זו טומנת בחובה סיכונים ניכרים לצד אפשרות לסיכויים רבים לשני הצדדים. כדי להשיג מטרות אלו, מסכם הטיימס, יהיה עליהם להראות יותר רצון פוליטי, אומץ ויצירתיות מכפי שהפגינו עד כה.
