שתיים מהעובדות הכלכליות החשובות ביותר בעשורים האחרונים הן: רוב המגזרים נשלטים בידי קומץ חברות מצליחות במיוחד; השכר, האינפלציה והצמיחה נותרו נמוכים יחסית. ניל אירווין טוען בניו-יורק טיימס שיש קשר בין הדברים: העובדה הראשונה גורמת לשנייה.
כלכלנים מהזרם המרכזי דנים כעת בשאלה, האם הגודל יוצא הדופן של מעסיקים בודדים הוא חלק מהבעיה של הקיפאון בשכר. הם בודקים האם החברות הללו אחראיות להשקעות הנמוכות. והם בוחנים האם "אפקט
אמזון" – כאשר אלוגריתם ממוחשב משנה במהירות את המחירים – עלול להביא ליותר קפיצות באינפלציה. גם אם הרעיונות הללו עדיין לא הפכו לנחלת הכלל, הם היו מספיק חשובים כדי לעלות לדיון בכנס שקיימו בסוף השבוע שעבר (25.8.18) בכירי הפדרל ריזרב והבנקים המרכזים המדינתיים.
הנושאים הללו עולים בעיקר בדיונים בנוגע להגבלים ומונופולים או בנוגע לאסדרה של שוק העבודה, אבל יכולה להיות להם השלכה גם על עבודתם של הבנקים המרכזיים. למשל: אם כוח המרוכז בידיים בודדות מונע את העלייה בשכר, יוכל הפדרל ריזרב לשמור לאורך זמן על שערי ריבית נמוכים מבלי לחשוש להאצה באינפלציה. אם קמעונאים און-ליין גורמים למחירים לעלות יותר מהדרוש, קובעי המדיניות ישנו אותה פחות על סמך נתוני קצרי טווח של המחירים לצרכן.
אסתר ג'ורג', נגידת הפדרל ריזרב בקנזס סיטי, מוטרדת ממיעוט ההשקעות בעסקים קטנים ובינוניים בשנים האחרונות. היא וצוותה בדקו האם הריכוזיות בענף הבנקאות היא הגורם לכך; התשובה הייתה חיובית. רוב ההשקעה בעסקים מודרניים היא בקניין רוחני, כמו תוכנות ופטנטים, ופחות במכונות ובטובין מוחשיים; בנקים לא אוהבים לקבל קניין רוחני בתור בטוחות לאשראי ולהלוואות – ולכן הורדת הריבית בידי הבנק המרכזי אינה מעודדת השקעות בעסקים חדשים.
אלן קרוגר מאוניברסיטת פרינסטון חישב ומצא, כי השכר היה צריך לעלות במהירות גבוהה ב-1.5-1 נקודות האחוז – אך הוא לא עשה זאת בשל הריכוזיות. ההסבר פשוט: כאשר לעובדים יש פחות אפשרויות, יכולת המיקוח שלהם יורדת אף היא. עם זאת, קרוגר מעריך שאם הריבית תישאר נמוכה ובכך יתחזק שוק העבודה, יגיעו בסופו של דבר המעסיקים למסקנה שעליהם לעלות את השכר.
אלברטו קוואלו מאוניברסיטת הרווארד הציג מחקר המוכיח, כי האלוגריתמים בהם משתמשים אמזון וספקי און-ליין אחרים, ואשר מתאימים כל העת את המחירים, עלולים לגרום ליתר תנודתיות באינפלציה אם יהיו שינויים משמעותיים בשערי המטבע או התפתחויות דרמטיות אחרות. המשמעות היא, מסביר קוואלו, שהמחירים הקמעונאיים מושפעים יותר מהר ובצורה יותר משמעותית מהשינויים במחירי הדלק או בשערי החליפין.
נכון לעכשיו, מציין אירווין, הבנקים המרכזיים עדיין מנסים להבין את המציאות המשתנה, ואין מה לדבר על שינויי מדיניות בעקבותיה. מי שטוענים במשך שנים שהכוח הגדל של חברות הענק משפיע על הכלכלה ברמת המקרו, אומר להם: "בוקר טוב אליהו". אחד מהם הוא מרשל שטיינבאום ממכון רוזוולט: "הקיפאון בשכר איננו חידה. המחקר אומר לנו בדיוק מה קורה, אבל נדמה שהפד מביא את זה בחשבון בפעם הראשונה", אמר למשתתפי הכינוס.
אירווין מסביר, שיש כמעט שבטיות שמגבילה את הדיונים בנושא. כלכלנים העוסקים במבנים עסקיים או במדיניות הגבלים, שייכים ל"כת" שונה מאלו המבלים את זמנם בשיחות על ריבית האג"ח ושיעור האינפלציה. אבל האחרונים מתחילים להבין שיש להם מה ללמוד מהמחקרים העוסקים בהיבטי היום-יום של הכלכלה: כיצד עסקים מתחרים, קובעים מחירים ושוכרים עובדים. מסייעת לכך העובדה שיש יותר ויותר מחקר המבוסס על יותר ויותר נתונים.
הכלכלה האמריקנית נמצאת במצב טוב במובנים רבים, אך עדיין אינה מסוגלת להעניק משרות משתלמות למיליוני אנשים. הפדרל ריזרב צריך להתמודד עם הבעיה הזאת, והמשתתפים בכינוס הסכימו ששוב אין די בבחינת הכלכלה מגובה רב. הפרטים של מה שקורה למגזרים ולשווקים הספציפיים, חשובים הרבה יותר מכפי שהיה נראה עד כה.
