- סטניסלב אהרונסון בן ה-93, המתגורר בישראל, הוא ניצול מגטו ורשה ולוחם במרד הפולני של 1944. במאמר בעיתון גארדיאן הוא הסביר בסוף השבוע (6.9.18) לקוראים הבריטים את המשמעות של הקיצוניות השוטפת את אירופה. הדברים נכתבו בגוף ראשון וכך מובאים כך עיקריהם.
בשנים האחרונות צפיתי מרחוק כיצד פטריוטים במולדתי פולין מבקשים לבצע מניפולציות של הזכרונות והנסיונות של בני דורי. אולי הם חושבים שהם מקדמים "כבוד לאומי" או מנחילים "גאווה" לצעירים של היום, אבל בפועל הם מאיימים לגדל דורות באפילה ובבורות בנוגע למורכבות של המלחמה ואשר נגזר עליהם לחזור על הטעויות עליהן שילמנו מחיר כה כבד.
אין המדובר בתופעה פולנית בלבד. זה קורה בחלקים רבים של אירופה, ובניסיון שלנו יש לקחים לכל היבשת. בראש ובראשונה, אני קורא לדורות הבאים של האירופיים לזכור את דורנו כפי שהיה, לא כפי שהיו רוצים שנהיה; רובנו לא היינו גיבורים או מפלצות. רבים עשו מעשים יוצאי דופן, אבל בעיקר מכורח הנסיבות; גיבורים אמיתיים היו מעטים, ואני לא מונה את עצמי ביניהם. אותו הדבר נכון לגבי אלו שלא מילאו את חובותיהם המוסריות. היו רבים שביצעו פשעים בל יתוארו ובל יסולחו. עם זאת, יש לזכור שהיינו דור שחי בפחד, ופחד גורם לאנשים לעשות מעשים איומים. לא תוכל להבין באמת אם לא חווית זאת על בשרך.
שנית, כשם שאין "דור של גבורה" כך אין "אומה של גבורה" או "אומה של רשעות". עלי להודות, כי לאורך רוב חיי חשתי שעל הפולנים להרגיש גאים במעשיהם בזמן המלחמה. רק בשנים האחרונות, כאשר ראיתי את הגאווה הזאת הופכת לצדקנות עצמית, הבנתי ששגיתי כאשר לא הייתי גלוי לחלוטין לגבי הכשלים להם הייתי עד.
האמת שהיא שכיהודי ופולני, כחייל וכפליט – חוויתי מגוון רחב של התנהגויות מידי הפולנים: החל מאלה שסיכנו את חייהם והעניקו לי מקלט, כלה באלה שרצו לנצל את חולשתי וכל מיני גוונים באמצע. למרות שהרייך השלישי הרס את עולמי, הייתה זו אישה גרמנייה שהצילה את חיי כאשר הפגישה אותי עם אדם שגייס אותי למחתרת הפולנית. לאף אומה אין מונופול על מידות טובות.
שלישית, אל תפחיתו מהכוח ההרסני של שקרים. כאשר המלחמה פרצה, משפחתי ברחה ללבוב. העיר הייתה מלאה פליטים והילכו בה שמועות על גירושים לגולאגים בסיביר ובקזחסטן. כדי להרגיע את הרוחות, פקיד סובייטי נאם והכחיש אותן. יומיים לאחר מכן החלו הגירושים לגולאגים. מיליונים, ובהם בני משפחתי, נרצחו בידי שקרים. ארצי ורוב היבשת נהרסו בידי שקרים. וכעת השקרים מאיימים לא רק על זכרון אותם ימים, אלא גם על מה שהושג מאז. לדור של היום אין את המותרות לטעון שהוא לא הוזהר או שלא הבין מה יכולות להיות המשמעויות של שקרים.
עימות עם שקרים משמעותו עימות עם אמיתות קשות לגבי עצמך ולגבי ארצך. הרבה יותר קל לסלוח לעצמך ולגנות אחרים מאשר ההפך, אבל זה דבר שכל אדם חייב לעשות. אני השלמתי עם גרמניה המודרנית ואני מקווה שכל האירופים יכולים לעשות אותו הדבר.
לבסוף, לעולם אל תחשבו שעולמכם אינו יכול לקרוס כמו זה שלנו. רגע אחד נהניתי מחיי אידיליים בלודז', ורגע אחד לאחר מכן הפכתי לפליט. חזרתי לביתי הריק אחרי חמש שנים, לא כנער חסר דאגות אלא כניצול שואה ויוצא המחתרת החושש מפני המשטרה החשאית של סטלין. עברתי למה שהיה אז ארץ ישראל המנדטורית ונלחמתי למען עצמאותו של הבית הלאומי היהודי שבכלל לא ידעתי על קיומו.
אם יגיע אסון, תגלו שכל המיתוסים שבהם האמנתם הם חסרי תועלת. תראו מה זה לחיות בחברה בה המוסר קרס, כך שכל ההנחות שלכם מתמוטטות למול עיניך. ואז, כאשר הכל יעבור, תראו כיצד – לאט אבל בטוח – הלקחים הברורים נשכחים כאשר העדים הולכים לעולמם ומיתוסים חדשים תופסים את מקומם.
