חלק מהאישים המופיעים בתקשורת האמריקנית ומדברים בשבחו של הנשיא
דונלד טראמפ, מחויבים לעשות זאת מכוח חוזים עליהם חתמו. זאת אחת העובדות שנחשפו אגב הסערה שעורר הספר שפרסמה בחודש שעבר אומרוסה מניגו-ניומן, פקידה בכירה יחסית שפוטרה מהבית הלבן – כותב וושינגטון פוסט.
היה זה טראמפ עצמו שגילה בתגובה לספר, כי כאשר התקבלה מניגו-נוימן לעבודה בקמפיין שלו ב-2016, היא חתמה על הסכם אשר חייב אותה שלא להכפיש אותו ואת משפחתו. הפוסט מעלה את השאלה, האם עובדים אחרים בקמפיין – כולל כאלו שמילאו או ממלאים תפקידים בכירים בממשל – חתומים על הסכמים דומים. ואם כן – האם אמצעי התקשורת המצטטים אותם, אינם חייבים להוסיף הערה בנוסח "המרואין מחויב מכוח חוזה להגיד רק דברים טובים על טראמפ"?
דוברת הבית הלבן, שרה האקבי-סנדרס, סירבה לומר מי מאנשי הבית הלבן חתום על הסכם סודיות (שכאמור, לטענת טראמפ אוסר להתבטא נגדו). היא רק אמרה, שמדובר בהסכמים "מקובלים" ו"נורמליים לגמרי" כאשר מדובר בבית הלבן. אבל אם ההסכמים הללו נחתמו כאשר אותם פעילי קמפיין עברו לבית הלבן, אומר הפוסט, ייתכן שהם אינם חוקיים: הממשלה אינה יכולה לכפות הסכם המפר את התיקון הראשון לחוקה, המבטיח את
חופש הביטוי. עם זאת, הם בהחלט יכולים להשתיק ביקורת: איש אינו רוצה להיות הראשון שיבחן על בשרו האם ההתחייבות תקפה.
הפוסט השיג הסכם שכזה מקמפיין טראמפ. החותמים מתחייבים שלא "להשפיל או לזלזל בפומבי" בטראמפ ובבני משפחתו. בנוסח אחר של ההסכם נקבע, כי אם העובד יפר אותו – הוא יהיה חשוף לענישה כספית בשל חשיפה בלתי מורשית של מידע סודי. ומהו מידע סודי? "כל מידע בלתי ציבורי שיגיע אלי או שתהיה לי גישה אליו במהלך תפקידי הרשמיים בשירות ממשלת ארה"ב או סגל הבית הלבן", כולל "קשר עם אנשי עיתונות" ו"עם עובדים של הממשל הפדרלי, המדינתי או המקומי".
לטענת מניגו-ניומן, היא סירבה לחתום על גרסה שלישית, המיועדת כבר לעובדי קמפיין טראמפ 2020. לדבריה, אותו הסכם אוסר לחלוק עם אחרים רשימה ארוכה של פריטי מידע העלולים להיות פוגעניים: "רכוש, השקעות, הכנסות, הוצאות, מיסים, הצהרות פיננסיות, פעילות עסקית קיימת או מוצעת, הסכמים, בריתות, שותפויות, יחסים, ישויות קשורות, מכרזים, מכתבי כוונות, תנאים, החלטות, אסטרטגיות, טכניקות, שיטות, הערכות, תחזיות, לקוחות, חוזים, רשימות לקוחות, רשימות חוזים, לוחות זמנים, פגישות, שיחות, רשימות ואמצעי תקשורת אחרים" של "טראמפ, [מייק] פנס, כל בני משפחות טראמפ ופנס, כל חברה של טראמפ ופנס וכל חברה של בני משפחותיהם".
לדברי פרופ' גבריאל קאהן, מומחה לעיתונות, הסכם כזה מעמיד בסיכון כל מרואיין וגם כל מראיין. לדבריו, כל מרואיין שיש לו הסכם כזה, חייב לגלות זאת בעת הראיון איתו, שכן מדובר במידע היורד לשורש אמינותו של הראיון. "הקהל זכאי לדעת האם האדם שהם שומעים הסכים להגביל או לצנזר את עצמו בצורה כלשהי", טוען קאהן.
בשבועות שחלפו מאז דבריו של טראמפ, כמה ארגוני חדשות סיפקו רמזים בנוגע לאישים אחרים החתומים על התחייבות שכזאת. למשל: בוריס אפשטיין, שהיה יועץ בכיר לקמפיין, עבד זמן קצר בממשל וכיום הוא הפרשן הפוליטי הראשי של קבוצת סינקלייר שבבעלותה עשרות תחנות רדיו ברחבי ארה"ב. אפשטיין סירב לענות על השאלה האם חתם על הסכם דומה לזה של מניגו-ניומן.
קורי לבנדובסקי, שהיה מנהל הקמפיין של טראמפ, סירב לענות על שאלה דומה כאשר הופיע לראשונה ב-CNN ביוני 2016. ג'ייסון מילר, שהיה דובר קמפיין טראמפ וב-17 החודשים האחרונים הוא פרשן בתשלום ברשת, חשף רק בשבוע שעבר שחתם על הסכם סודיות, אך טען שהדבר אינו משפיע על הדעות שהוא מבטא. שני מרואיינים נוספים ב-CNN שאינם מקבלים תשלום מהרשת – ג'ים שולץ שהיה עורך דין בבית הלבן ודוברת הקמפיין קטרינה פרסון – חשפו מיוזמתם שהם חתומים על הסכמי סודיות.
דובר MSNBC, ארול קוקפילד, אמר שהרשת תברר אצל אנשי טראמפ בעבר ובהווה, המופיעים בתוכניותיה, האם הם חתומים על הסכמים מגבילים; פרשנים בתשלום כבר נדרשו לענות על כך בעבר, הוסיף. רשת CBS מסרה, כי לא שכרה איש מיוצאי קמפיין טראמפ או ממשלו, ולכן אין לה בעיה כזאת. רשת ABC אמרה שלא תשכור פרשן שאינו יכול להתבטא בחופשיות. שתי הרשתות, מציין הפוסט, לא ענו על השאלה האם יראיינו ללא תשלום מי שחתום על הסכם סודיות. רשת פוקס ורשת NBC לא ענו כלל על שאלות הפוסט בנושא.
