ההוריקן "פלורנס" עבר השבוע בתוך יממה מדרגה 1 לדרגה 4 – אחת בלבד מתחת למירבית. מחקר חדש, המצוטט בוושינגטון פוסט, טוען ששינויי האקלים יחמירו עוד יותר את הסופות וייתכן שיצריכו לקבוע גם דרגה 6.
המחקר מבוסס על מודל ממוחשב שפיתח המינהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה, ואשר ביכולתו הן לנתח מגמות עתידיות והן לאתר הוריקנים עכשוויים. הסימנים להתעצמות הסופות כבר ניכרים מזה מספר שנים, כאשר סופות צוברות עוצמה בתוך פרק זמן קצר בהרבה מאשר בעבר. ההוריקן "מריה", שהרג אלפי בני אדם בשנה שעברה, הפך מסופה טרופית להוריקן בדרגה 5 בתוך יומיים. בשנת 2015 היכתה הסופה "פטרישיה" עם רוח במהירות של 340 קמ"ש – 80 קמ"ש יותר מהסערות החלשות ביותר בדרגה 5.
הכלי הממוחשב החדש השיג מה שלא הצליחו להשיג מחקרים קודמים: להכניס ייצוג סביר של הוריקנים לתוך מודל של שינויי אקלים הבודק הן את האטמוספירה והן את האוקיינוסים. החוקרים חילקו את העולם לריבועים בני 26 קמ"ר וכך יכלו לדמות הוריקנים בדרגות 4 ו-5 – לא בצורה מושלמת, אך בכזו הקרובה למציאות.
כאשר העבירו החוקרים את הסימולציות של ההוריקנים שהתחוללו במאה ה-20 לתוך המודל הממוצע של השפעות שינויי האקלים, התחוללו שינויים ניכרים. בשנים 2035-2016 נמצאו יותר הוריקנים באופן כללי ועלייה של 11% במספר הסופות בדרגות 3, 4 ו-5. כאשר נמתחה התחזית עד לסוף המאה ה-21, מספר הסופות הללו גדל ב-20%. יתרה מזאת: גם סופות סופר-חזקות, עם רוחות שמעל 300 קמ"ש, נעשו נפוצות יותר. סימולציה של שלהי המאה ה-20 מצאה תשע סופות כאלו; בשנים 2035-2016 נמצאו 32, ובשנים 2100-2018 נמצאו 72.
בסולם המקובל לדירוג הוריקנים – סולם ספיר-סימפסון – יש כאמור רק חמש דרגות. דרגה 5 היא בלתי מוגבלת ומתחילה ברוחות של 252 קמ"ש – הרבה פחות מאשר הסופר-סופות. לאחרונה החלו כמה מדענים לדבר על האפשרות שיהיה צורך להוסיף את דרגה 6, אם כי הטיימס מציין שקיים ויכוח האם מדובר ברעיון טוב – למרות שלכל ברור שיש יותר ויותר סופות חזקות במיוחד.
ממצא מרכזי נוסף של המחקר הוא המהירות בה הסופות צפויות להתעצם. בשנים הקרובות יותר סופות יתגברו ביותר מ-70 קמ"ש בתוך יממה, כמו "פלורנס", ובמקרים קיצוניים אף תיתכן התגברות של 185 קמ"ש ביממה. הסיבה לכך היא, שההוריקנים מתעצמים במהירות בסביבה של אקלים חם – והתחממות כדור-הארץ משפיעה במיוחד על האוקיינוסים, מעליהם נוצרות הסופות.
יש החולקים על ממצאי המחקר החדש. במרכז ההוריקנים הלאומי אומרים, כי המודל חורג מרוב המחקרים הקודמים ולפיהם אין שינוי משמעותי במספרן של הסופות הגדולות ושהצביעו על גידול של 5%-2% בלבד בעוצמת ההוריקנים בכלל. מדענים גם מתווכחים מזה עשור מה קורה להוריקנים בעת שינויי אקלים, ומחקר בודד אינו יכול להכריע במחלוקת זו.
