הסנאט האמריקני היה ידוע כמקום מספר אחת בעולם להתייעצויות ושיקול דעת. השימוע על מינויו של ברט קוואנו לבית המשפט העליון (יום ה', 27.9.128) גרם לו לאבד את שארית המוניטין שלו – סבור אדוארד ליוס, הפרשן הבכיר של פייננשל טיימס בארה"ב.
המחזה בא בשני חלקים. בראשון שבהם חקרה רייצ'ל מיצ'ל, תובעת מנוסה בעבירות מין, את כריסטין בלייסי-פורד בנוגע לטענותיה ולפיהן קוואנו תקף אותה לפני 36 שנים. מיצ'ל לא הנחיתה מהלומות על בלייסי-פורד וזו גם לא הייתה כוונתה. 11 הגברים המייצגים בוועדת המשפטים את המפלגה הרפובליקנית העדיפו שאישה תעשה את העבודה – אבל הדבר רק גרם לכך שההיבט המגדרי בלט, ומיצ'ל לא הצליחה לפגוע באמינותה של בלייסי-פורד.
החלק השני היה של קוואנו, זועם ודומע לסירוגין, אשר טען שמדובר בחרפה ובהרס לעולם של שמו הטוב ושל משפחתו. ייתכן שהחלק השני של דבריו היה נכון, מעיר ליוס; הסיכויים שמינויו יאושר נותרו לפחות שקולים. הצהרתו בת 45 הדקות של קוואנו הייתה רגשית בצורה יוצאת דופן, וגם מאוד פוליטית – אבל היא עלתה בקנה אחד עם מה שהבית הלבן ציפה לראות. נקודת השפל הייתה כאשר הסנאטור הרפובליקני לינדזי גראהם כינה את התהליך "crap" ודיבר בלשון עבר על ידידותו עם עמיתיו הדמוקרטים. עמיתו ג'ון קורבין השווה את השימוע לאלו הידועים לשמצה של ג'וזף מקארתי.
מה הלאה? נראה שהרפובליקנים מצופפים שורות ומתכוונים לאשר היום (28.9.18) בוועדה את המינוי. ג'ף פלייק, שנחשב לקול צף, חזר על עמדותיהם של עמיתיו אשר טענו שהדמוקרטים מנסים לבצע מחטף נגד המינוי. המשחק צפוי להתמקד מעתה בשתי סנאטוריות רפובליקניות מתונות, ליסה מורקובסקי וסוזן קולינס, אשר שמרו אתמול על שתיקה. השתיים לכודות בין הפטיש לסדן. אם יצביעו בעד – הן מסכנות את מושביהן. אם יצביעו נגד – יסומנו כבוגדות בידי הבסיס השמרני שלהם. לויס מעריך, על סמך נסיון העבר, שבסופו של דבר השתיים יישרו קו עם המפלגה.
אין לשכוח את הבחירות לקונגרס בעוד שישה שבועות, מזכיר לויס. תוצאות הקרב על מינויו של קוואנו ישפיעו עליהן במישרין: הצד שיפסיד צפוי להגיע לקלפיות במספרים גדולים יותר כדי להביע את כעסו. אין ספק שלבסיס השמרני של הרפובליקנים, השליטה בבית המשפט העליון בעשורים הקרובים חשובה יותר מאשר השליטה בקונגרס בשנתיים הקרובות, ולכן הרפובליקנים יעדיפו ללא היסוס לנצח במינוי גם במחיר של הפסד בבחירות. בית המשפט יכול להכריע במלחמות הסכום-אפס הטעונות ביותר בארה"ב: נשיאת נשק, הפלות, נישואין חד-מיניים, קביעת מחוזות הבחירה. מבחינת השמרנים, קוואנו הוא קול בטוח בנושאים הללו. אם המחיר הוא אובדן קולות נשים בבחירות – שיהיה.
רק לעיתים רחוקות קיים בארה"ב קשר כה הדוק בין הבחירות לבין עתיד מערכת המשפט. וגם ההפך נכון: הרוח שתנשב מבית המשפט העליון יכולה לקבוע את כללי המערכת הפוליטית לעשורים הבאים. הייסורים שחווה קוואנו היו כואבים כשם שעדותה של בלייסי-פורד הייתה גלוית לב. ייתכן שיהיה קשה לשקם את המוניטין שלו; הכסא בבית המשפט העליון יהיה פיצוי עצום. אם מינויו יאושר, השפעתו על עתידה של ארה"ב תעלה עשרות מונים על זו של כל מעליביו גם יחד.
