בחירות אמצע הקדנציה שיתקיימו בחודש הבא מספקות מטרות מפתות למתקפת סייבר רוסית: לא רק הבחירות לקונגרס, אלא גם 3,000 בחירות מקומיות בדרגים שונים, שרבות מהן מתקיימות במערכות אלקטרוניות מיושנות החשופות למניפולציה. בכתבה מקיפה בחן ניוזוויק את הסיכון, והגיע למסקנה שההתערבות הרוסית כבר נמצאת ככל הנראה בעיצומה, גם אם אין לכך הוכחות ברורות.
בניגוד להתערבות ב-2016, אשר התמקדה בהפצת תעמולת כזב והכפשות, החשש הפעם הוא מפני פגיעה חסרת תקדים בהצבעה עצמה – התקפה על לב-ליבן של הדמוקרטיה והריבונות האמריקניות. וכאמור, לא חסרות מטרות. ניוזוויק מביא כדוגמה את מחוז באקס בפנסילבניה, בו 650,000 תושבים. זהו מחוז מתנדנד במדינה מתנדנדת.
דונלד טראמפ ניצח את
הילרי קלינטון בפנסילבניה בפער של פחות מ-1% (45,000 קולות), הדמוקרט קונור לאמב ניצח אשתקד את ריק סאקון בבחירות לקונגרס בפער של 800 קולות, במחוזות סמוכים הוכרעו מירוצים בפערים של עשרות קולות. הבחירות הקרובות במחוז באקס צפויות להיות צמודות באותה מידה – ומניפולציה יכולה להטות את התוצאות.
סיבה נוספת לפגיעות של מחוז באקס היא טכנולוגיית ההצבעה בו: מכונות הצבעה משנת 1984, לפני שהמילה "האקר" החלה לשמש ככינוי למתכנת זדוני. המכונה נראית כמו מחשב אישי מיושן שנופח לגודל של מקרר, עם כפתורי לחיצה במקום מסך תצוגה. ההצבעות נשמרות בזיכרון דמוי משחקי מחשב מאותו עשור. לאחר סגירת הקלפיות, נאספות ידנית 900 יחידות הזיכרון, מרוכזות בבית המשפט המחוזי, מוכנסות אחת-אחת למכונות קריאה וכך מתקבלות התוצאות.
רק להחליף שבב אנשי המחוז טוענים שלא ניתן לפרוץ למערכת המיושנת שלהם, משום שהיא אינה מחוברת לאינטרנט – אבל מומחי סייבר סבורים אחרת. מי שטוען כך, הם אומרים, פשוט אינו מבין מהם סיכוני סייבר. הדרך הפשוטה ביותר לפגוע במכונות ההצבעה היא להחליף שבב במחשב הנותן למכונות ההצבעה את ההוראות מה לעשות כאשר המצביעים לוחצים על הכפתורים; התוצאה: הצבעה הפוכה מזו שאליה התכוונו, קליטה חלקית בלבד של הצבעות האמת או אי-רשימת ההצבעות כלל.
החלפת שבב מצריכה גישה פיזית למחשבים או למכונות, וזה הרבה פחות מסובך מכפי שנדמה – כפי שהדגים פרופ' אנדרו אפל מאוניברסיטת פרינסטון. הוא הצטייד במברג, כמה כלי פריצה וכמה חותמות מזויפות, פתח את הפאנל של המכונה והחליף את השבבים – תוך שבע דקות. סוכנים רוסים יכולים לשחד אחד מבין מאות פקידי הבחירות, העובדים או הקבלנים שיש להם גישה למכונות בנקודה זו או אחרת.
למרות שהמכונות במחוז באקס אינן מחוברות לאינטרנט, אפשר לתקוף אותן און ליין – מדגיש ניוזוויק. תקיפה כזו יכולה לשים על הכוונת את התוכנה המפעילה את כפתורי ההצבעה. בכל מערכת בחירות יש לעדכן את תוכנת ההפעלה בהתאם לשמותיהם של המועמדים, והדבר נעשה במחשבו של עובד במחוז. מותר להניח שמחשב זה מחובר לאינטרנט, ולכן אם יודעים באיזה מחשב מדובר – ניתן לפרוץ אליו, לשבש את התוכנה ולהשיג תוצאות מזויפות.
אידיאלי למחוזות צמודים כדי לחדור למחשבו של עובד, צריך לדעת את שם המשתמש והסיסמה – ופצחנים הם מומחים בהשגתם. הדרך הנפוצה ביותר היא דיוג ("פישינג"): משלוח דוא"ל תמים למראה, המבקש מהמקבל למסור את השם והסיסמה. זה אכן קרה במחוז באקס בספטמבר אשתקד: עובד במחוז התפתה לענות על דוא"ל שהתחזה להיות כאילו נשלח מגוף בממשלת פנסילבניה. לאחר שמסר את הסיסמה שלו, שלח מחשבו את הדוא"ל הזדוני ל-700 עובדים אחרים במחוז. לא ניתן לדעת מי הוציא איזה מידע בהתקפה הזאת.
מתקפות כאלו ניתן לבצע בשלמותן מרוסיה, והן אידיאליות למחוזות בחירה בהם המועמד המועדף על הקרמלין צפוי להפסיד בפער קטן. המכונה תזייף את ההצבעות רק מדי פעם בפעם, וכך תעביר את הקולות אל המועמד המועדף. במרוץ צמוד לא יתעורר חשד שמדובר בזיוף, שכן מלכתחילה הוא יכול להיות מוכרע לטובת כל אחד משני המועמדים. פצחנים רוסיים ביצעו מבצעים הרבה יותר מסובכים בבחירות 2016, ולעומתם פריצה למערכות הצבעה מיושנות כאלו היא משחק ילדים.
בדיקת מכונות ההצבעה לפני הבחירות יכולה לגלות את הפריצות והשיבושים, אבל בדיקות כאלו כמעט ואינן מבוצעות. ייתכן שהרוסים ביצעו מתקפות כאלו כבר ב-2016; איש לא בדק האם זה אירע. פרופ' אלקס הלדרמן מאוניברסיטת מישיגן אמר לניוזוויק: "למיטב ידיעתי, מספר מכונות ההצבעה שנבדקו אחרי הבחירות היה בדיוק אפס". במילים אחרות: איש אינו יכול לדעת האם המכונות במחוז באקס ובמחוזות הצבעה צמודים אחרים כבר נגועות.
מה שהופך את מכונות ההצבעה המיושנות למסוכנות במיוחד הוא שהן אינן יכולות להותיר עקבות בנייר. פנסילבניה, לואיזיאנה, ג'ורג'יה, ניו ג'רסי ודרום קרוליינה מסתמכות בלעדית על טכנולוגיה נטולת נייר, אשר הוצאה לחלוטין משימוש ב-39 מדינות אחרות ורובן הוחלפו ביתר שמונה המדינות. במכונות האחרות, גם כאשר ההצבעה היא אלקטרונית, מקבל המצביע דף המאפשר לו לוודא שבחירתו נקלטה כראוי; המכונה שומרת העתקים של דפים אלו.
גם למכונות הנייר יש חסרונות היתרון של מכונות אלו הוא בכך שהן מותירות שובל נייר אותו ניתן לבדוק כדי לבחון את הדיוק של התוצאות האלקטרוניות. איש אינו יכול לחדור לרשימות מודפסות הנמסרות לוועדות הבחירות. זו הסיבה מדוע בניו המפשייר – בה מתקיימים מירוצים צמודים לחמישה מושבים בבית הנבחרים – פגיעה הרבה פחות. 85% מהקלפיות בה מצוידות בסורקים וביתרה הספירה נעשית בצורה ידנית. בלא שובל נייר, לא ניתן לדעת האם וכמה מכונות הצבעה מיושנות סבלו בעבר מתקלות או חבלות.
בעקבות לחץ של הממשל הפדרלי, אשר הקציב למטרה זו 380 מיליון דולר, פנסילבניה ועשר מדינות אחרות המשתמשות במכונות מיושנות פועלות להחליפן במכונות מגובות נייר לקראת הבחירות המקדימות של 2020. בעוד שבועיים הן ימשיכו להסתמך על המכונות העלולות להוות מטרה להתערבות זרה.
גם ב-2020 המצב לא יהיה מזהיר, מדגיש ניוזוויק. כל מחוז בארה"ב יוכל להחליט לבדו האם לבצע ספירה חוזרת על בסיס השוואת נתוני הנייר לנתונים האלקטרוניים, אך האם הפקידים המחוזיים והמדינתיים יוכלו לדעת האם הייתה פריצה המצדיקה מלכתחילה את ההשוואה בין הנתונים? הדרך היחידה לדעת היא לבצע דגימות מתמידות ולהגדיל את מספרן ככל שהבחירות צמודות יותר. אבל נכון להיום, רק למדינות בודדות יש דרכים אמינות להערכת הסיכון ולהתמודדות המדגמית איתו. ולמכונות מבוססות הנייר יש סיכונים משלהן: המחשבים המעדכנים אותן יהיו חשופים לחדירה.
ניוזוויק מסכם: האירוניה היא, שככל שטכנולוגיית ההצבעה נעשית מתוחכמת יותר – גדל הצורך להסתמך על קלפיות נייר כדי למנוע התערבות מצד רוסיה וגורמים עוינים אחרים. עובדה זו מותירה בעינה את העובדה הקשה לעיכול, לפיה בבחירות הקרובות – אולי מהחשובות ביותר בתולדות ארה"ב – לא ניתן יהיה לדעת בוודאות האם התוצאות במחוז באקס ודומיו אכן משקפות את רצונו של הבוחר.
