נֵבל מן המאה ה-19, אשר שימש בטכסי גירוש שדים בסודאן, הוא אחד המוצגים המעניינים במיוחד בתצוגה החדשה של אמנות איסלאמית שנפתחה במוזיאון הבריטי. הוא אולי לא ימשוך מיד את עינו של המבקר, אבל הנבל הזה מייצג את הגיוון העצום שהשפיע על אמנות זו: יש בו מרכיבים שהגיעו מאירופה, קהיר, איסטנבול, בריטניה וסומטרה.
הגלריה נפתחה בשבוע שעבר (18.10.18), מדווח אקונומיסט, והיא מתעדת בצורה כרונולוגית את התפשטות האיסלאם מאז המאה השביעית. האיסלאם אינו מוצג בה כתרבות מונוליטית, אלא כגלובלית ובעלת זרועות רבות, מספרד ועד אינדונזיה. התצוגות מוקדשות לנושאים כמו מדע, קליגרפיה, אמנות וסיפורים. המבקר עובר בין מקומות ותקופות, המשקפים את התנועה של אמנות ורעיונות בין תרבויות.
החלל החדש מאפשר לאוצרים להציג יותר פריטים מאוספי המוזיאון – החל מממצאים ארכיאולוגיים וכלה באמנות עכשווית – וליצור תצוגות מקיפות ומרהיבות. לדעת אקונומיסט, הדבר נכון במיוחד לגבי תצוגת "לקרוא את השמים", המכילה מוצגים הקשורים לאסטרונומיה ואסטרולוגיה. כך למשל, ניתן לראות בה אסטרולד – המחשב של המאה העשירית – אשר פורק למרכיביו וחושף את "קרביו" המדהימים.
התצוגה היא שילוב מחושב היטב של למדנות ועיצוב, והתוצאה היא מדהימה ובלתי שגרתית. צלחת אירנית בצבע טורקיז מהמאה ה-17 מוצגת הפוך, כדי להראות את חותמות התערוכות הקודמות בהן נכללה. אחת מהן הייתה בברלינגטון בשנת 1931, בה ביקרו 250,000 איש. אותה תערוכה התמקדה באמנות האיסלאמית הדקורטיבית, וניו-יורק טיימס תיאר את הביקור בה כ"פסיעה לתוך לילות ערב".
גם מיקומה של הגלריה החדשה נושא עימו מסר. בעבר הוצגו הפריטים האיסלאמיים בחדרים מרוחקים בצפון המתחם הענק של המוזיאון הבריטי; התצוגה הנוכחית נמצאת בקומה השנייה שלו. היא ממוקמת ליד אוסף סוטון-הו, תצוגה יוקרתית של אוצרות מקברים אנגלו-סקסוניים, ובסמוך לחדרים המוקדשים לאירופה של ימי הביניים, יוון, רומא והמזרח הרחוק. המיקום החדש מציב את העולם המוסלמי בשיחה עם יתר ההיסטוריה העולמית.
התצוגה הנוכחית נמנעת מה"אוריינטליזם" של תצוגות קודמות, בהן ההסתכלות הייתה במבט אירופי-קולוניאלי אל העולם המוסלמי והמזרחי. האוצרים הנוכחיים יצרו תצוגה המתייחסת אל המוצגים בצורה ייחודית, ברגישות ובמקצועיות. בעידן בו נפוצים איסלאמופוביה ושנאת זרים, זהו מסר חשוב – מסיים אקונומיסט.
