בימים האחרונים שלפני הבחירות לקונגרס בארה"ב (יום ג', 6.11.18), מה שמדאיג חלק ממומחי האבטחה הוא מה שאינם רואים: עדויות לנסיונות רוסיים להשפיע על התוצאות – מדווח ניו-יורק טיימס. חלק מהם טוענים, כי הנשיא
ולדימיר פוטין החליט להישאר הפעם מחוץ למשחק, משום שרוסיה מתקשה לתמרן בין 470 המירוצים לסנאט ולבית הנבחרים. אחרים סבורים, שייתכן שהשקט מעיד על כוונה רוסית להתערב ברגע האחרון ולא לחזור על ההתערבות הממושכת שקדמה לבחירות ב-2016.
הלקח המרכזי מאירועי 2016 היה שארה"ב הופתעה מהפעילות הרוסית: הפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית וקמפיין קלינטון, הניסיון לחדור למנגנוני רישום הבוחרים ב-20 מדינות. בשנת 2018 הופיעו סימני אזהרה חדשים: האירנים נכנסו לתמונה, והרשויות המדינתיות והמקומיות עשו מעט מאוד כדי להגן על תשתיותיהן.
הרוסים לא ממש נעלמו, מדגיש הטיימס. אומנם יש סימנים מועטים לנסיונות מצידם להתערב במערכות רישום הבוחרים, אך פעילותם ברשתות החברתיות לא נפסקה אפילו לרגע. הממשל חושד, כי הקרמלין משקיע מיליוני דולרים בנסיונות להשפיע על הבוחרים. וכך, בסוף השבוע האחרון שלפני הבחירות, הטיימס מצביע על שש נקודות מרכזיות בשדה המערכה הסייברי הנוכחי.
האירנים: אורחים מפתיעים בשנת 2016 לא נראו האירנים במערכת הבחירות האמריקנית. השנה הם פועלים בצורה משמעותית, בעיקר בצורות ובאמצעים שלמדו מהרוסים – במיוחד במדיה החברתית. אבל יש שוני מובהק במטרותיהן של שתי המדינות: בעוד הרוסים פעלו לפני שנתיים למען
דונלד טראמפ, האירנים פועלים כיום נגדו ובעד הדמוקרטים בשל ביטול הסכם הגרעין.
הפצחנים האירנים פחות מתוחכמים מאשר עמיתיהם הרוסים והם מתרכזים בעיקר בהעלאת פוסטים הנראים כאילו הועלו בידי אמריקנים מן השורה. אחד מהם כלל תמונה של טראמפ ועליה הכיתוב "הנשיא הגרוע ביותר והשנוא ביותר בתולדות ארה"ב" – לגלוג ברור על סגנונו של טראמפ עצמו. אחר ביקש לערער את האמון בדרך בה פועלת וושינגטון: תמונה של שני אנשים לוחצים ידיים מעל השולחן ומעבירים כסף מתחתיו, עם הכיתוב "הם קוראים לזה שתדלנות, אנחנו קוראים לזה שוחד". פייסבוק הסירה לפני עשרה ימים 82 פוסטים כאלו, שהניבו מיליון עוקבים.
הרוסים: שימו לב לאוקראינה לפני שנתיים לא הצליחה ארה"ב להבין את המתרחש באוקראינה, שם ניסו הרוסים את כל השיטות שהפעילו מאוחר יותר בארה"ב. גם השנה, אוקראינה היא שדה המערכה המרכזי. מספר התקפות הסייבר ביחס לגודל האוכלוסייה גבוה פי כמה וכמה באוקראינה מאשר בארה"ב. אוקראינה ממשיכה להיות שדה הנסיונות של פוטין, הזירה בה אנשיו מנסים שיטות מתוחכמות חדשות, לקראת הבחירות שיתקיימו בה בחודש מארס הקרוב.
הסינים: יותר גרועים מהרוסים? הטענה שסין תתערב בבחירות הועלתה בידי טראמפ וסגנו,
מייק פנס. לדבריהם, בייג'ינג מנהלת מבצעי סייבר סמויים ומסעות תעמולה גלויים במטרה לשנות את דעת הקהל האמריקנית בנוגע אליה. אולם מדגיש הטיימס, טראמפ ופנס למעשה מדברים על משהו שאינו קשור לבחירות; אין הוכחה לפעילות סינית דומה לזו הרוסית – לא בתחום הפצחנות ולא ברשתות החברתיות.
מכונות ההצבעה: הסכנות נותרו אם היה ניתן פרס לניהול הגרוע ביותר של מכונות הצבעה, טקסס הייתה מועמדת מובילה – טוען הטיימס. כאן אי-אפשר להטיל את האשמה על פוטין. בהצבעה המוקדמת באחת המדינות הגדולות ביותר בארה"ב התברר, כי קיימת סכנה שהקשה על כפתור מסוים תגרום לכך שההצבעה תהיה שונה מזו שאליה התכוון הבוחר – ואין לו שום אפשרות לתקן זאת. ממשלת טקסס האשימה את הבוחרים ולא את המכונות, שנמצאות בשימוש מזה עשרות שנים.
בתקופה מתוחה כמו הנוכחית, התקלות הללו מדגימות עד כמה מכונות הצבעה רבות אינן אמינות. זוהי הוכחה נוספת לחשיבות העצומה של גיבוי בנייר למכונות האלקטרוניות, כך שהבוחרים יוכלו לבדוק בו במקום כיצד נרשמו הצבעותיהם וכך שניתן יהיה לבצע ספירה חוזרת אם יוטל ספק באמינות התוצאות. אבל בניגוד למה שהגיוני היה לחשוב, רוב המדינות והמחוזות לא עשו דבר מאז הבחירות האחרונות; 380 מיליוני הדולרים שהקציב הקונגרס למטרה זו, הופנו בפועל בעיקר להערכת סיכונים ולא למניעתם.
הפגיעות של מכונות ההצבעה הייתה מוקד תשומת הלב בוועידת Def Con שהתקיימה לפני מספר חודשים בלאס וגאס, בה השתתפו 25,000 פצחנים. ילד בן 11 נזקק לדקות בודדות לפרוץ למכונת הצבעה מן הדגם המצוי בשימוש בפלורידה.
הטיימס מציין, כי כמעט כל מכונות ההצבעה ברחבי ארה"ב אינן מחוברות לאינטרנט, וכי ריבוי הדגמים מקשה לפגוע בהן מרחוק. לעומת זאת, המחשבים המכינים את המכונות לשימוש כן מחוברים לרשת, ובוועידה בלאס וגאס הצליח פרופ' אלכס הלדרמן לשתול במכונות התמודדות בין ג'ורג' וושינגטון לבין הגנרל הבוגד בנדיקט ארנולד – וגם להביא לנצחונו של האחרון.
זהו רק חלק מן הבעיה. במחוזות רבים, רישום הבוחרים – הליך חיוני להשתתפות בבחירות – מבוצע באמצעות אתרים מיושנים ובלתי מאובטחים. יהיה זה קל למדי ליצור אתרים מתחזים שימנעו את הרישום, או לפרוץ לאתרים הרשמיים ולשתול בהם מידע מזויף ומטעה. המשרד לביטחון פנים אומר שיש רק מעט הוכחות לנסיונות לעשות זאת.
סיכון יום שלישי: מתקפת סייבר אין צורך במאמץ מיוחד כדי לשבש את ההצבעה בכמה מחוזות מפתח, וזה מה שמדאיג במיוחד את הממשל ומומחים פרטיים רבים – מדווח הטיימס. המשרד לביטחון פנים הודיע שישלח ערב הבחירות צוותים של מומחי סייבר למדינות חשובות, במיוחד אלו שבהן המירוצים צמודים במיוחד. אבל לא קשה לדמיין מספר תרחישים שעלולים לגרום להפרעה או אפילו ליצור מראית עין שלה.
מתקפה של הרגע האחרון על מערכת רישום מדינתית או מחוזית, פשוט כדי להפיל אותה, תגרום להתמרמרות מצד מצביעים שיגיעו לקלפיות ויגלו שאינם יכולים להצביע. מהלומה על תחנות כוח, שתגרום לכיבוי אורות בקלפיות או להפרעה למערכות התקשורת, עלולה לפגוע בשיעור ההצבעה ולעוות את התוצאות. ועוד סכנה: אם בעת ספירת התוצאות יהיו מירוצים צמודים במיוחד, די יהיה בהפצת שמועות שווא על אי-סדרים בספירה כדי ליצור חוסר אמון בתוצאה הסופית. ויש לזכור, שזו המטרה הרוסית הקבועה: לערער את אמון הציבור האמריקני במערכת הדמוקרטית.
ההוכחה החסרה ההוכחה הברורה להיקף ההתערבות הרוסית בבחירות 2016, במיוחד במדיה החברתית, צצה רק מספר חודשים לאחר הבחירות – ופייסבוק נאלצה להודות שהיא פספסה את כל סימני האזהרה. מארק צוקרברג הבטיח שהחברה תעשה הכל כדי שלא יקרה שוב, אבל אין ביטחון שהדבר יעלה בידה. שוב קיימת אפשרות שההוכחות יצופו באיחור ניכר. הרוסים ושחקנים עוינים אחרים מאמצים טכניקות של בינה מלאכותית ומשפרים את יכולתם בשיגור מסרים, ובהחלט ייתכן שימצאו גם דרכים לעקוף את אמצעי האבטחה החדשים של הרשתות החברתיות.
