- ראש עיריית לונדון, סאדק חאן – המוסלמי הראשון המכהן בתפקיד – פרסם בעיתון גארדיאן נאום שנשא בעקבות הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג. הדברים נכתבו בגוף ראשון וכף גם מובאים כאן עיקריהם.
בשבת (3.11.18) – בדיוק שבוע לאחר ההתקפה הנוראה בפיטסבורג – היה לי הכבוד להשתתף בתפילה בבית כנסת בלונדון, כדי להפגין הזדהות עם הקהילה היהודית, כאן ובחו"ל. הערב אני גאה לשאת דברים בארוחה השנתית של ועד שליחי הקהילות היהודיות – ארגון נפלא שעושה עבודה נהדרת למען הקהילה היהודית בארצנו.
באופן טבעי, יהודים רבים בלונדון ובקהילות מסביב לעולם לא רק מתאבלים על ההרוגים בפיטסבורג, אלא גם חוששים לגבי השלכות האירוע על בטחונם שלהם. בית כנסת חייב להיות מקום קדוש, בו אתה יכול לשאת בצורה בטוחה את תפילותיך. המאבק נגד אנטישמיות אינו עוסק רק בהגנה על הקהילה היהודית; הוא למען כולנו, כי אנטישמים מאיימים על ערכינו, על קהילותינו ועל כל החברה בה אנו חיים.
למרבה הצער, העלייה של האנטישמיות והימין הקיצוני אינה גל חולף. מספר התקריות האנטישמיות בבריטניה הגיע לשיא, ומספרן בלונדון לבדה עלה ב-200% מאז 2011. ההיסטוריה מלמדת אותנו לאן יכולה להוביל האנטישמיות אם מניחים לה לפרוח. וההיסטוריה מלמדת אותנו שהתחזקות של האנטישמיות והימין הקיצוני מובילה לרוב להתרחבות פשעי השנאה – כאשר הללו משתלבים בקשיים כלכליים, פופוליזם לאומני וחוסר ודאות פוליטי. כל סימני האזהרה כבר כאן ולכן חיוני שנפעל כעת.
אני עושה כל שביכולתי כדי להיאבק באנטישמיות בלונדון. המשטרה נוקטת בגישה של אפס סובלנות כלפיה, בכל מקום בו היא מתרחשת. וזה כולל גם את
מפלגת הלייבור, ולא משנה כמה זה לא נוח לאנשים אחרים. הקמתי בעירייה תוכנית למאבק בקיצוניות, הפועלת לבלימת אידיאולוגיות קיצוניות מכל הסוגים.
אנחנו חייבים לעודד כל אדם, מכל דת ומכל רקע, למלא את חלקו במלחמה נגד העלייה הזאת בשנאה. זה כולל פוליטיקאים, כאן ובחו"ל, מהם יש לדרוש שיימנעו משימוש בלשון מפלגת כדי לקדם את מטרותיהם הפוליטיות. קחו לדוגמה את הדרך בה הנשיא
דונלד טראמפ משתמש בהגירה כדי ליצור פחד מפני מהגרים וכדי לתת גיבוי לתיאוריות קונספירציה לקראת בחירות האמצע. הוא אחת הדוגמאות הגרועות ביותר בזמננו להתנהגות חסרת אחריות ומזיקה שכזאת.
מדכא לראות שדעות קיצוניות פולשות כעת לזרם המרכזי, כאשר מפלגות לאומניות קיצוניות זוכות לתמיכה בארה"ב, ברחבי אירופה וכעת בברזיל. עלינו להתעורר אל מול האיום הזה מצידו של הימין הקיצוני ומצידה של פוליטיקת ההאשמות והאשמות הנגד החודרת לוויכוחים הלאומיים שלנו.
חלק ניכר מן הפתרון מצוי בהתמודדות עם מה שגורם ליותר ויותר אנשים להרגיש שהם הושארו מאחור בידי הגלובליזציה, מה שמוביל אותם להאשים את ה"אחר" בבעיותיהם. אבל עלינו גם לנקוט בפעולות מיידיות כדי להתמודד עם גורמי הפילוג בחברה שלנו. בלונדון אנחנו לא רק סובלים חילוקי דעות, אלא גם מכבדים אותם ונהנים מהם. אבל אנחנו עדיין רחוקים מלהיות מושלמים.
אחד הלקחים ממה שמתחולל בעולם הוא, שהאינטגרציה החברתית לא תתרחש מעצמה. בלי פעולה, המצב רק ילך ויחמיר. לכן אחת המשימות החשובות ביותר כעת היא לנגוש בגישה פעילה לבניית קהילות חזקות ומשולבות יותר. זה אומר, שעלינו לחזק את הקשרים ואת האמון בין אנשים מכל הדתות, הגילאים והרקעים.
הבעיה הזאת לא תיפתר במהירות; זהו אחד האתגרים המעצבים את המאה ה-21. אבל אני עדיין אופטימי: אם נטפל בכך ברצינות הראויה, נוכל למחוץ את האנטישמיות, להפסיק את המעבר אל הימין הקיצוני והלאומנות הפופוליסטית, ולחולל שינוי אמיתי ביצירת קהילות חזקות יותר: להראות שתקווה, אחדות ואהבה יכולות תמיד לגבור על פחד, פלגנות ושנאה.
