רוב תשומת הלב בבחירות האמצע בארה"ב (6.11.18) ניתנה למירוצים לקונגרס, אבל לצד זאת בחרו האמריקנים מושלים ב-36 מדינות. החשובה שבהן היא קליפורניה: מדינה שהתוצר השנתי שלה עומד על 27.5 טריליון דולר – נתון שהיה ממקם אותה במקום השישי בעולם, אם הייתה מדינה עצמאית. לתפקיד נבחר המועמד הדמוקרטי, גווין ניוסום, אשר יוביל גם את ההתנגדות החריפה ביותר לממשל הפדראלי של
דונלד טראמפ – כותב לוס אנג'לס טיימס.
ניוסום הוא סגן המושל השלישי בלבד ב-70 השנים האחרונות המצליח להפוך למושל, והוא יידרש לפנות במהירות למעשים. "אומץ לשנות" – זו הייתה ססמת הבחירות שלו. בתקופת המעבר עם המושל היוצא, ג'רי בראון, יהיה על ניוסום לצלול לעמקי ענייניה של קליפורניה, כולל הכנת תקציב בתיאום בין השניים, שבועות רבים לפני שייכנס לתפקידו בחודש ינואר.
ניוסום יצטרך גם לתאם עמדות עם הדמוקרטים האחרים שנבחרו למשרות במדינה, שרובם יהיו חדשים בהן – בדיוק כמותו; איש מהם לא רץ על מצע של מתינות. הם ימצאו בבירה סקרמנטו בית מחוקקים דמוקרטי, שבשנתיים האחרונות קידם אג'נדה אנטי-טראמפית בוטה. רוב הפעילות שלו עלתה יפה, שכן בראון חתם על חוקים הנוגעים להגירה ולאיכות הסביבה. טראמפ מצידו מתעלם מקליפורניה, למעט ניסיון כושל של ממשלו לבקש מבית המשפט לחסום את אחת החקיקות בתחום ההגירה.
בראון מתח ביקורת על טראמפ רק לעיתים רחוקות; ניוסום היה הרבה פחות מרוסן. בנאום הניצחון שלו הוא לא הזכיר את טראמפ, אבל הרמז היה ברור ביותר: "אלו היו שנתיים ארוכות, אבל הלילה – המדינה הגדולה ביותר בארה"ב משמיעה את ההצהרה הגדולה ביותר. אנחנו אומרים בצורה ברורה ביותר: הגיע הזמן להפסיק את הפוליטיקה של התוהו ובוהו ושל האכזריות".
ניוסום אימץ בחום את הרעיונות המרכזיים של המפלגה הדמוקרטית; הוא תומך בביטוח בריאות לכל, אומר לוס אנג'לס טיימס בציינו את העיקרי שבהם. אז האם הוא יוביל בשנה הבאה לחקיקה בהתאם? בסיס המפלגה עשוי לדרוש זאת, ויהיה זה מבחן לניוסום בימיו הראשונים כמושל. אם הוא יבקש סבלנות, יטענו הגורמים הפרוגרסיביים במפלגה שהוא תבוסתן בנושא. ויהיו עוד נושאים שהדמוקרטים ינסו לדחוף, אחרי שבראון (דמוקרט גם הוא) הטיל עליהם וטו, בעוד אנשי החינוך הגבוה בממשל כבר הודיעו שיבקשו עוד תקציב בשנה הבאה.
היחסים בין מושלים חדשים לבין בית המחוקקים היו לעיתים קרובות מתוחים. המושל לשעבר גריי דייוויס, מיהר לטעון – לאחר שנבחר בשנת 1998 בהפרש של 20% - שתפקידו של בית המחוקקים הוא "לממש את החזון שלי". חמש שנים מאוחר יותר, ערב הבחירות, הוא חתם על שורה של חוקים ליברליים בניסיון בלתי מוצלח לזכות בתמיכת בסיס המפלגה הדמוקרטית.
בראון – שכיהן כמושל כבר בשנות ה-70, כאשר חלק מן המחוקקים הנוכחיים טרם נולדו – זכה לכבוד רב מצד עמיתיו הדמוקרטים. לעומת זאת, על ניוסום הם יסתכלו כאדם שזה מקרוב בא. הוא אומנם היה סגן המושל בשמונה השנים האחרונות, אבל לא היה לו מגע עם הבית. מנהיגי הסנאט ואסיפת הנבחרים, מצידם, ימשיכו בתפקידיהם – ורוב המחוקקים היו שם לפני ניוסום וכנראה גם יהיו שם אחריו. הם יצטרכו למצוא את הדרך לחלק את הכוח. ניוסום גם עשוי לנסות ולהשתמש לשם כך בנסיונו ובהצלחותיו של בראון.
מצד שני, בראון בן ה-80 היה צריך לטפל בתיקון הרבה מן הכשלים שנותרו בקליפורניה מהמאה ה-20, ואילו ניוסום בן ה-49 רוצה להיות המושל הראשון של המאה ה-21. ניוסום ואחרים שייכנסו לתפקידיהם בחודש ינואר, אינם רק חלק מפרק חדש בקורותיה של המדינה, אלא גם מייצגים סוג חדש של דמוקרטים, אשר נוצרו בתקופה בה העיקר הוא לבחור צד ולא לבנות גשרים בין המפלגות. כיצד יפעל כמנהיג המפלגה במדינה וכמושל של מיליונים שאינם מסכימים איתו – זו שאלת המפתח, קובע לוס אנג'לס טיימס.
