גברים – או ליתר דיוק: שונאי נשים – משתמשים בהתלהבות המודרנית כלפי הלימודים הקלאסיים כדי להצדיק את דעותיהם. והם משתמשים בטכנולוגיה המודרנית, ובראשה כמובן האינטרנט, כדי להפיץ את שנאתם. את זה אומרת דונה צוקרברג, שיודעת משהו על האינטרנט: היא אחותו של מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק.
"יש קהילות און-ליין תחת המטרייה של מה שמכונה 'הגלולה האדומה' (Red Pill) – גברים שמה שמחבר אותם הוא תיעוב כלפי נשים, מהגרים ומי שאינם לבנים", אומרת צוקרברג בראיון לעיתון גארדיאן. "מה שהפתיע אותי היה לראות באיזו מידה הם משתמשים בטקסטים יווניים ורומיים כדי לקדם את רעיונות הגבריות הלבנה".
צוקרברג גם מצאה, כי אותן קבוצות משתמשות בפילוסופיה היוונית כדי להסביר את קשייהם וכאביהם של גברים לבנים מערביים במאה ה-21. "העולם העתיק היה שונא נשים מובהק. לא הייתה מילה ל'אונס', הפמיניזם לא היה קיים ופעולות הנשים נשלטו בידי קרוביהם הגברים". היא מסבירה. אבל כעת הטקסטים הקלאסיים מוצאים מהקשרם כדי לקדם קמפיינים של שנאת נשים ועליונות לבנה. וזה מסוכן מאוד, מתריעה צוקרברג.
"אין ספק שהמדיה החברתית אפשרה לזה להתרחש", קובעת צוקרברג – ונזכיר שוב שאחיה הוא אחד הכהנים הגדולים ביותר של המדיה הזאת. "היא יצרה את האפשרות להפיץ רעיונות גבריים ואנטי-פמיניסטיים להרבה יותר אנשים מאשר בעבר, כמו גם להפיץ תיאוריות קונספירציה, שקרים ומידע כוזב. המדיה החברתית העלתה את שנאת הנשים לרמות אחרות לגמרי של אלימות וארסיות".
פייסבוק היא אכן המדיה החברתית הגדולה ביותר, ממשיכה צוקרברג, אבל חברי "הגלולה האדומה" לעיתים קרובות מכפישים את המדיה הזאת למרות שהיא חיונית לעצם קיומם. אחיה סופג כינויי גנאי עם משחקי מילים כמו Mark Cuckerberg או Zuck the Cuck – המבוססים על המילה cuckold, מקורנן. זה נכון – מעירה נושין אינקבל, כתבת גארדיאן – אבל זה ממש לא מתקרב לחלק של פייסבוק בהפצת שנאת הנשים בפרט וביטויי הזעם בכלל. הגלישה העולמית לפופוליזם התרחשה במקביל לניצולם של פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ ויוטיוב בידי טרולים לאומנים, חברות מידע והקרמלין. האם דונה אי-פעם התעמתה עם מארק בנושא הזה? "אני מבינה למה את צריכה לשאול", היא משיבה בחיוך מתנצל, "אבל לא אענה על השאלה הזאת".
צוקרברג מסבירה, כי תנועות פוליטיות וחברתיות תמיד ניסו לנצל לטובתן את העבר, וכעת הוא מזוהה – לעיתים בצורה מעוותת – עם דיכוי והדרה.
סטיב בנון, שהיה האסטרטג הראשי של
דונלד טראמפ, נוהג לצטט את הקיסר הרומאי מרקוס אורליוס, כדי לנסות ולהטמיע את הרעיון שגברים לבנים הם הסמכות האינטלקטואלית ומצויים בסכנה מצד נשים ומצד מי שאינם לבנים. בעוד האוניברסיטאות מרחיבות את היריעה, כך שהסטודנטים לא יקראו גברים לבנים מתים בזה אחר זה, שונאי הנשים מתקוממים נגד גישה זו. הם רואים את עצמם כשומרי הציביליזציה המערבית וכמגיני המורשת התרבותית שלו.
צוקרברג צללה לעומק הפוסטים, הבלוגים ולוחות המסרים הפופולריים והפוגעניים ביותר. היא גילתה קהילות המשתמשות בשיריו של אוביד הרומאי כדי להצדיק את השיטות ה"יצירתיות" שלהם להכנסת נשים למיטה. לשיטתם, הציטוטים הללו מלמדים שזכותם לכפות את עצמם על נשים ושההסכמה מרצון היא תפישה גמישה. המחקר הוביל את צוקרברג – שהגבילה את עצמה לשעה ביום – למאמרים המעודדים אונס, פוסטים המציעים כדי לבצע דה-הומניזציה של נשים ותחבולות לשלוט בהן ולהתבטאויות נגד השכלת נשים. המכנה המשותף של רובם: השימוש בטקסטים בני 2,000 שנה כצידוק.
אי-אפשר להימלט מן ההקשר הפוליטי. "בחירתו של דונלד טראמפ העצימה את שנאת הנשים. הם גלויים עוד יותר ביחס לאידיאולוגיה שלהם וקולם ברשת ברור מאוד", אומרת צוקרברג. היא אינה מצפה שטראמפ ואנשיו יקראו את מחקריה ואת ספרה החדש; באופן טבעי, מי שיוצר את הבעיה לא ירצה לשמוע עליה. לכן, צוקרברג מקווה שהספר יגרום לכל הפחות לדיבור בנושא ולשינוי בצורת המחשבה בקרב הצעירים.
