לרגע העזיבה של מנהיג יש משמעות, כי הוא טומן בחובו מסר – אמר רק לפני חמישה חודשים יו"ר ניסאן, קרלוס גוסן, לפייננשל טיימס. אתמול (יום ב', 19.11.18) הגיע רגע העזיבה שלו: מעצר בחשד לעבירות מס במיליוני דולרים ביפן. מחרתיים (יום ה', 22.11.18) צפויה מועצת המנהלים להדיח אותו.
המוניטין של גוסן כמנהיג הברית העולמית המשולשת של יצרני הרכב – ניסאן, רנו ומיצובישי – עשוי להיעלם כעת לבלי שוב, כותב פייננשל טיימס בהצנע בריטי טיפוסי במאמר המערכת שלו. הברית עצמה, לה סיפק גוסן את הדבק, נמצאת בסכנה.
נפילתו של גוסן ביפן היא מסחררת במיוחד. בשנות ה-90 הוא ארגן מחדש את רנו וזכה לכינוי "מכסח העלויות". את אותן שיטות הביא ב-1999 לניסאן החולה וזכה לתהילה ביפן, בה הופיע דמותו בספרי קומיקס על חייו ואפילו על גבי קופסאות מזון שעוצבו בדמותו.
הטרגדיה של גוסן מסמלת את זו של מנהלים בכירים רבים, מבחינתם ההיבריס – חטא הגאווה – הוא איום מתמיד, ממשיך העיתון. נפילתו מלמדת שמסלול הטיסה של המנהלים המשוטטים ברחבי העולם הגיע לשיאו, כאשר המחסומים בסחר העולמי מתרבים, והסבלנות הציבורית לתנאי השכר ולסגנון החיים שלהם מתמעטת.
אין בכך כדי לגרוע מכישוריו והצלחותיו של גוסן. אפילו מחליפו כמנכ"ל ניסאן, הירוטו סיקאווה, שניסה למתוח קו על תקופתו של גוסן, הודה שהוא עשה מה שרבים לא יכלו לעשות, במיוחד בשלבים הראשונים שלו בחברה. באופן טבעי, בעלי מניות וחברי דירקטוריון מצטרפים לתשבחות למנהלים כאלו בתחילת הדרך. התוצאה היא, שרבים מאותם מנהלים מגיעים למסקנה שהם אינם יכולים לטעות ושהם חסרי תחליף.
הלחצים שבעשיית עסקים חוצי גבולות באים על שכרם בשכר גבוה ובפינוקים כמו מטוסים פרטיים ומלונות יוקרה. הסכנה מתעוררת כאשר המנהלים מתחילים לראות את כל אלו כמובנים מאליהם. הם מתנתקים מהסביבה בה פועלת החברה וצפים בבועה מוזהבת לצידם של עמיתיהם. כאשר הבועה מתפקעת, הנפילה קשה במיוחד למנהלים שכירים (כמו גוסן), להבדיל ממי שהיו יזמים או מייסדים.
כמו בחיים הפוליטיים, כך גם בעולם העסקים קריירות רבות מסתיימות בכישלון. אלו שמושכים יתר על המידה את כהונתם, נוטים לצלוע בשנותיהם האחרונות בתפקיד. ההתמקדות בשכר – נושא בו נמתחה ביקורת על גוסן – מוסיפה ללחץ על מנהלי החברות להשיג תוצאות. גוסן נראה כמי שעושה את הצעדים הנכונים כדי לפרוש בצורה חלקה: הוא העביר את ניהולה של ניסאן, ובחברת רנו – בה הוא עדיין המנכ"ל – מינה מנהל תפעול ראשי, כך שהוא עצמו יוכל להתמקד בניהול הברית עם ניסאן ומיצובישי.
ואולם, כמו איקרוס – שהגביה מדי במעופו עד שכנפיו נמסו – גוסן הטיס את מטוס המנהלים שלו קרוב מדי לשמש. למנהלים אחרים הנעים באותה סביבה ונדמה שלעולם אינם נוחתים, גורלו של גוסן משגר אזהרה חשובה: מוטב להם לרדת ארצה.
