בסין נמצאות כיום חברות האינטרנט היחידות היכולות להתחרות באמריקניות מבחינת השאיפות והיכולת. היא נמצאת הרבה לפני ארה"ב בהחלפת כסף נייר בתשלומים בטלפון הסלולרי ובהפיכת ענקי הטכנולוגיה לשומרי סף חיוניים בכלכלת הסחר – כותב ניו-יורק טיימס, בסדרת כתבות על עליית מעצמת-העל הסינית. והיא הבית ליצירתיות בסרטוני וידאו, הסכתים (פודקסטים), בלוגים וסטרימינג. ואת כל זה היא עושה לאחר שחסמה את פייסבוק וגוגל, מפעילה רבבות צנזורים ושולטת בכל המידע הנאסף במדינה.
מנהיגי סין אוהבים את האינטרנט שיצרו, וכעת הם רוצים לכוון את הכישרון המקומי לעבר יעד שאפתני עוד יותר: לבנות כלכלת מונעת-יזמות המייצרת חברות עולמיות מובילות. עד לאחרונה נודעו חברות ההיי-טק הסיניות כמי שמעתיקות את הטכנולוגיה של עמק הסיליקון, אבל כעת ההשראה היא דו-צדדית. מנהלי הרשתות החברתיות בארה"ב מסתכלים על טנסנס ובייט-דאנס כדי ללמוד את הטריקים החדשים.
אם המערב לא ראה את ההתפתחות הזאת, היה זה משום שסבר שהסמכותנות של המשטר זהה לעוינות כלפי טכנולוגיה, מסביר הטיימס. אבל בכמה מובנים, חברות הטכנולוגיה הסיניות כבולות פחות מאשר האמריקניות. ראו את ההתקפה נגד הביג דאטה בארה"ב והקריאות לפרק את פייסבוק; לחברות הסיניות אין בעיות כאלה. החוק בסין הוא אחד ופשוט: אל תחתור תחת המדינה. לכן, החברות מסכימות לצנזורה הפוליטית, וחוץ מזה – הכל פתוח. חברות הזנק מגיעות לממדי ענק במהירות שיא – והן גם יכולות להתרסק לרסיסים. בשל העדר חוקי קניין רוחני, היזמים יכולים להעתיק זה מזה; רע ליזמות, טוב ללקוחות.
יתרון נוסף לחברות הסיניות הוא שהממשלה שולטת בתחומים המסורתיים כמו עיתונות, פיננסים ובריאות – וכך נותר המגזר הטכנולוגי פנוי לחברות כמו אליבאבא וטנסנט. שתי החברות פיתחו פלטפורמות תשלומים לטלפונים ניידים, וכך יצרו זירה בה ניתן לנהל סחר בהיקפים עצומים כמעט בכל תחום: קניות, הלוואות, שכירת אופניים, אפילו קביעת תור לרופא.
התפתחויות אלו לא נעלמו מעיניהם של מנהיגי סין. כדי למנוע מהחברות הפרטיות לצבור יותר מדי כוח, הממשלה דורשת לקבל מניות בהן ולהשפיע על מינוי מנהליהן, והמאסדרים קובעים אלו תכנים אסור להעביר און ליין. זו הסיבה לכך שהדרך הטובה ביותר לחברות טכנולוגיה לפרוח בסין היא להיות מועילות למדינה.
כמעט כל הסינים משתמשים ב-WeChat - דרך מצוינת למדינה לשלוט על השיח הציבורי. SenseTime, בעלת טכנולוגיה לזיהוי פרצופים המפעילה את המסננים הפופולריים בסרטוני וידאו, מוכרת את הטכנולוגיה שלה גם לרשויות האכיפה. הסכנה הניצבת בפני חברות אלו היא שהממשלה תדרוש עוד ועוד, ותמנע מהן משאבים שהיו יכולים לשפר לפיתוח יוזמות חדשות או להיכנס לשווקים חדשים. ובקיצור: תמיכת הממשלה יכולה להיות גם ברכה וגם קללה.
