מאז השנה שעברה משנה הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה בצורה משמעותית את המידע בנוגע לשינויי האקלים המופיע באתר שלה. החלק העיקרי שעסק בנושא הוסר באפריל 2017, והמונח "שינויי אקלים" נמחק בצורה שיטתית. הסוכנות גם מחקה את תפקידו של הייעוץ המדעי והעלתה הצעות שיפגעו קשות ביכולתה שלה להוציא הנחיות המבוססות על מדע.
אבל בינואר הקרוב תעבור ועדת בית הנבחרים למדע, חלל וטכנולוגיה – המפקחת על הסוכנות – לידיים דמוקרטיות, כנראה לאלו של אדי ברניס-ג'ונסון. היא כבר הבטיחה להגן על המדע מפני התקפות פוליטיות, גם משמעות הדבר תהיה עימות ישיר עם הנשיא
דונלד טראמפ.
המאבק שלה יהיה קשה, צופה ביזנסוויק. סוכנויות פדרליות רבות הסירו, עיצבו מחדש או הפסיקו את איסוף המידע מאז נכנס טראמפ לבית הלבן, בנושאים החל מפשיעה וכלה בבעלי חיים. איסוף שיטתי של מידע הוא אחד השירותים החיוניים ביותר שמספק הממשל הפדרלי; 125 זרועות שלו עוסקות בכך וזוהי המשימה הבלעדית של 13 מתוכן. המידע חיוני למקבלי ההחלטות, כולל ברמת המדינות. הללו צריכות לדעת אלו כבישים נמצאים בסכנת הצפה ואלו מחלות עלולות להתפרץ, והמידע הזה מצוי בידי הממשל הפדרלי.
אבל הגישה של ממשל טראמפ למדע ולמידע היא של התעלמות או כפירה. הסוכנויות הממשלתיות המאמצות גישה זו, יכולות לפעול באחת משתי דרכים כדי להקשות על איתור המידע. האחת היא פשוטה: להפסיק לאסוף אותו. כך למשל, בשנה שעברה ביטל משרד הניהול והתקציבים בבית הלבן את התקנה מימי ממשל אובמה, שחייבה חברות לדווח על המשכורות בחתכים של גזע ומגדר. כך לא ניתן לדעת האם הן מפרות את חוקי השוויון בתעסוקה.
השיטה השנייה היא להימנע מיישום נהלים ותיקים לשיתוף מידע. בחודש יולי הפסיק משרד החינוך, אחרי 18 שנים, את פרסום התלונות שמגישים תלמידים בנוגע להלוואות הממשלתיות שהם מקבלים. המידע הזה שימש את התובעים במדינות כדי להחליט האם לפתוח בחקירות; כעת הוא נמנע מהם. המצב עם הסוכנות להגנת הסביבה שונה, מציין ביזנסוויק: היא אינה מונעת מידע מסוכנויות אחרות אלא מעצמה. הסוכנות פיזרה את הקבוצות שעסקו באיסוף נתונים על זיהום אוויר, וכעת לא יהיה מי שיכין את הרקע לוועדה המייעצת המדעית של הסוכנות.
לדברי ביזנסוויק, הסוכנות לאיכות הסביבה בולטת במיוחד ביחסה העוין לעובדות תחת ממשל טראמפ. בחודש אפריל הציע מנהל הסוכנות דאז, סקוט פרואיט, לקבוע שכל האסדרה בתחום זה תהיה מבוססת אך ורק על מידע הזמין לציבור. זו בעיה, משום שמחקרים על השפעות איכות הסביבה מבוססים לעיתים על תיקים רפואיים של אנשים ספציפיים. מחליפו של פרואיט, אנדרו ווילר, השעה את יישום ההוראה עד 2020 אבל אומר שהוא תומך בה. אם היא תיכנס לפועל, לא ברור האם ניתן יהיה להסתמך על מחקרים רפואיים ארוכי טווח כדי לקבל החלטות בנושא איכות הסביבה.
התקנה הזאת הוצעה בהסכמתו עם יו"ר ועדת המדע היוצא, לאמאר סמית הרפובליקני, לאחר שהלה לא הצליח להעביר בקונגרס חקיקה באותה רוח. ברניס-ג'ונסון מתנגדת לה בחריפות, ומציינת שהסוכנות ניסחה אותה בלי להיוועץ אפילו במועצה המדעית המייעצת שלה עצמה. העברת הוועדה לידי ברניס-ג'ונסון תגרום לכך שיהיו איזונים ובלמים מול הממשל גם בנוגע לאיסוף המידע וההסתמכות על המדע.
