בשבוע שעבר מלאו עשר שנים לארבעת ימי האימה שהטילו מחבלים מארגון לשאקר-א-טייבה על תושבי מומביי, בהם נרצחו 166 מתושבי העיר ההודית, כולל שלוחי חב"ד. מאז הידקה הודו את אמצעי הביטחון שלה, פשטה על מעוזי המחבלים בפקיסטן והביאה להפעלת לחץ בינלאומי על שכנתה. ואולם – מדגיש אקונומיסט – רבים מן הכשלים המוסדיים שאפשרו את אותה מתקפה נותרו בעינם, בעוד קבוצות ג'יהאדיסטיות הן חזקות מאי פעם.
החדשות הטובות הן שהערים בהודו בטוחות יותר. מספר ההתקפות הקטלניות (אם מוציאים מהחשבון מדינות מפולגות כמו קשמיר) ירד מ-25 בשמונה השנים שלפני מומביי לשש בשנים שאחרי. ניתן לזקוף זאת חלקית לזכות הביטחון המשופר. לאחר המתקפה במומביי הוקמו או חוזקו שורה של גופים, ובהם סוכנות החקירות הלאומית המטפלת בטרור. משמר הביטחון הלאומי, כוח קומנדו שנדרשו לו עשר שעות להגיע למומביי, הקים מחנות בשש ערים. איכותם של החיילים והשוטרים ההודים השתפרה. הודו חיזקה את שיתוף הפעולה עם סוכנויות ביון זרות, כולל אלו של ארה"ב ובריטניה.
אך למרות כל הפעילות הזאת, ממשיך אקונומיסט, משקיפים רבים נותרו ספקנים בשאלה כמה באמת השתנה. השיתוף בין הממשלה המרכזית לבין ממשלות המדינות, המופקדות על הביטחון בתחומיהן, נותר בעייתי. המצב הגיע עד כדי כך שהמחלק ללוחמה בטרור במדינת מהרשטרה – הכוללת את מומביי – והמשטרה הלאומית אסרו זה את פעיליו של זה. המטה הלאומי למאבק בטרור אמור היה לפתור מריבות כאלה, אבל הוא מעולם לא הוקם. פקידי ממשל מצביעים גם על מחסור כבד בכוח אדם, ניהול משאבי אנוש עלוב ונפוטיזם נפוץ בסוכנויות הביון, כמו גם על יחסי שוטרים-אוכלוסייה מהנמוכים בעולם. ועוד אנקדוטה: לקומנדו עדיין אין אפילו מטוס משלו.
היועץ לביטחון לאומי, אג'יט דובאל, נראה בעיני רבים כרברבן המסוגל לחצות בעצמו את הגבול לפקיסטן ולירות במחבלים אם תהיה לו אפשרות. בחודשים האחרונים הוא ביצע ארגון מחדש נרחב במשרדו, אייש אותו במרגלים במקום דיפלומטים, הגדיל פי עשרה את תקציבו והעביר אותו למשרדים חדשים, הרחק מקרית הממשלה בניו דלהי. יש הטוענים שמדובר בריכוז כוח שאינו מתאים למדינה דמוקרטית כמו הודו.
נכון לעכשיו, הסיכון להודו רדום אך לא נעלם. פקיסטן ריסנה בעשור האחרון את לשאקר-א-טייבה, ארגון הקשור לסוכנויות הביון שלה, מחשש שפעילותו תביא להפצצות הודיות או לתגמול אמריקני. אבל מנהיג הארגון, חאפד סעיד, הורשה להציג מועמדים בבחירות לפרלמנט שהתקיימו בחודש יולי, והארגון ה"אזרחי" שלו הוצא לאחרונה מרשימת הגופים שמחוץ לחוק. ב-30.9.18 אפילו הופיע סעיד על במה אחת עם השר לענייני דת, והודיע בעליצות שארה"ב הציבה פרס של 10 מיליון דולר על ראשו. אם הוא יקבל אישור לפגוע באחת מערי הודו, מערך הביטחון של המדינה יעמוד למבחן.
