המושג "בינה מלאכותית" (AI) מעלה מחשבות על רובוטים רצחניים כמו בסרט "המחסל", אך המציאות של 2019 הרבה יותר פרוזאית: AI מאפשרת להכתיב הודעות במקום להקליד אותן או להזמין מוזיקה ממיקרופון חכם בשולחן המטבח. אבל אין זה אומר שקובעי המדיניות יכולים להתעלם ממנה; להפך: התקדמותה מחייבת התייחסות רגולטורית, כותב סגן עורך אקונומיסט, טום סטנדייג', ב-The World in 2019.
הדאגה המיידית היא מפני פגיעה בפרטיות תוך כדי איסוף המידע הנחוץ להפעלת הבינה המלאכותית. הפתרון הטוב ביותר, לדעת סטנדייג', הוא לא לפקח במישרין על ה-AI אלא להתמקד בכללים לגבי איסוף מידע ואחסונו. רגולציית הביג דאטה של
האיחוד האירופי (GDPR), שנכנסה לתוקף במאי אשתקד, הייתה צעד בכיוון הנכון ונתנה לאזרחי האיחוד יותר שליטה על המידע שלהם; הנציבות תבהיר ותהדק השנה את הכללים.
יש ממש בטענות שאסדרה פוגעת ביזמות ובחדשנות, ושהיא למעשה מחזקת את הענקים הקיימים שיכולים לשאת את העלויות הנובעות ממנה. אבל הגישה האירופית עדיפה על זו האמריקנית, שהיא בעיקרון: שב ואל תעשה. במקביל, ממשלת סין שמחה לאפשר לענקיות ההיי-טק שלה לאסוף כמה מידע שהן רוצות - בתנאי שהיא מקבלת גישה אליו.
כאשר מערכות AI הולכות ונכנסות לתחומים כמו גזירת עונשים, מיון עובדים ודירוג אשראי, החשש הוא שהמידע המשמש אותן יביא להנצחת דעות קדומות קיימות. תומכי השימוש בהן טוענים שההפך הוא הנכון. כדי להבטיח את ההוגנות, מציע סטנדייג', יש להביא לכך שהמערכות יסבירו טוב יותר כיצד הגיעו לתוצאות שהן מציגות, ושהן יעזרו לבני האדם לקבל החלטות טובות יותר ולא יקבלו אותן בעצמן.
תחום שלישי בו ה-AI גורם דאגה הוא במכוניות האוטונומיות. מערכות אלו נמצאות בשימוש נרחב בידי כל מפתחי המכוניות, אבל הן רחוקות מלהיות מושלמות. במארס אשתקד נהרג אדם ראשון מפגיעת מכונית אוטונומית, והתגובה הייתה דרישה ממפתחיהן לפרסם בצורה סדירה דוחות בטיחות, לצייד את המכוניות בנהגים בשר ודם בעת הניסויים ולהתקין בהן "קופסה שחורה" שתתעד תקלות ותאונות.
בקיצור: בהתחשב בכך שה-AI ניתנת להפעלה בכל תחום, בדיוק כמו החשמל והאינטרנט, התשובה הנכונה - טוען סטנדייג' - איננה ליצור עבורה חוקים מיוחדים או להקים גוף אסדרה ייחודי, אלא להחיל עליהן את החוקים הקיימים בתחומי הפרטיות, מניעת האפליה, בטיחות הרכב וכדומה.
ומה לגבי הרובוטים הקטלניים? הם עדיין בגדר מדע בדיוני, אבל השאלה אם יש לאסור על שימוש בכלי נשק אוטונומיים כבר נמצאת על סדר היום הגיאו-פוליטי. ארה"ב ורוסיה מנעו דיון רשמי בנושא בוועידה של האו"ם באוגוסט אשתקד, אבל המאמצים להתחיל בדיונים על אמנה בינלאומית יימשכו השנה.
לגבי שוק העבודה, ההיקף והקצב של החלפת משרות אנושיות בידי מערכות בינה מלאכותית שנויים במחלוקת עזה. אין ספק שעובדי העתיד ילמדו להפעיל מיומנויות שונות מאלו של עובדי ההווה, בין אם כדי להתמודד עם שינויים במקומות עבודתם ובין אם כדי להסתגל למקומות עבודה חדשים. כמו במהפכה התעשייתית של המאה ה-19, האוטומציה של המאה ה-21 תצריך שינויים בחינוך כדי להתמודד עם השלכותיה. אבל יש רק סימנים מעטים לכך שהפוליטיקאים מוכנים לקחת ברצינות את הנושא; רובם מעדיפים לתקוף את ההגירה או הגלובליזציה. השנה הם חייבים להתחיל להתייחס לבינה המלאכותית, קובע סטנדייג'.
