הנשיא שי ג'ינפינג והמפלגה הקומוניסטית הסינית יכולים לרשום לעצמם הישג נדיר: הם איחדו את ארה"ב סביב הצורך להתעמת עם ארצם. עם זאת, אותה הסכמה תסתיר אי-הסכמה משמעותית בין שני מחנות - מציין דייוויד רני, הכתב הראשי של אקונומיסט בבייג'ינג, ב-The World in 2019.
המחנה האחד מורכב מרוב יועציו של
דונלד טראמפ לביטחון לאומי, הגנרלים שלו, ראשי המודיעין ושתי המפלגות הקונגרס. הללו רואים את סין כאיום לנורמות הבינלאומיות, ומאשימים אותה בניצול כוחה הדיקטטורי כדי להציף את העולם בסחורות זולות, לגנוב סודות מסחריים אמריקניים, להתגרות בבעלות בריתה של ארה"ב ולדכא את אוכלוסייתה.
המחנה השני כולל אדם אחד: דונלד טראמפ. כמי שפועל בעצמו בצורה חסרת תקדים, הוא עשוי להביע הערצה ליכולתה של סין לשבור כל כך הרבה כללים ולצאת בשלום. הוא יברך אותם של מדיניות "סין תחילה", ואז יציע שארה"ב תנהג באותה צורה. ב-2019, כמו בעבר, יתאר טראמפ את בעלות בריתה של ארצו כמי שתופסות עליה טרמפ וכמי שצריכות לשלם בעצמן על הגנתן. הוא ישפוך צוננים על הנורמות הבינלאומיות ועל שיח זכויות האדם.
אבל רעיון גדול פשוט יאחד את שני המחנות, צופה רני: הם יסכימו שסין מבקשת להפוך למעצמת-על כלכלית, טכנולוגית וצבאית על חשבונה של ארה"ב. טראמפ וצוותו ינסו לפעול במהירות, במה שהם רואים כהזדמנות האחרונה לבלום את סין. ייתכן שיוצעו חוקים שיקשו על חברות סיניות לרכוש עסקים ונכסים בארה"ב. הקונגרס עשוי לאיים לשלול תמיכה פדרלית מאוניברסיטאות המפעילות קורסים במימון סיני. סוכנויות הביון עשויות לחשוף מידע חסר תקדים על הריגול והתקפות הסייבר של סין.
התגובה הסינית לכל או עשויה להפתיע, ממשיך רני. למרות שהשנה נפתחת בדיבורים רבים על מלחמת הסחר בין שתי המדינות, היא לא תסתיים כך. מנהיגי סין לא ייהנו מהשנה הנכנסת. הצמיחה תואט; המדינות אשר לוו כספים מסין לבניית תשתיות יתקשו להחזיר אותם; מדינות מוסלמיות יגנו את רדיפת בני דתן. על-מנת לשמור על השקט הפנימי, מנהיגי סין עשויים להיות פייסנים מכפי שרבים צופים.
שי ועמיתיו לא יגיבו על המכסים האמריקניים בדולר מול דולר. הם יפתחו בפני משקיעים אמריקנים ומערביים תחומים שנכון לעכשיו חסומים בפניהם, יקלו את הדרישות על השקעות משותפות וירכשו סחורות אמריקניות במיליארדי דולרים. יש לסין סיבות טובות להימנע מהחרפה במלחמת הסחר, ובראשן החשש מבריחת משקיעים זרים. יהיו חברות אמריקניות יוציאו בכל זאת מסין חלק מהייצור, ובייג'ינג תפעל במרץ רב להכניס במקומן חברות אירופיות, יפניות ודרום-קוריאניות. בשל כל אלו, יחסי הסחר בין ארה"ב לסין דווקא יתחזקו השנה - צופה רני.
בטווח הקצר יתעמתו סין וארה"ב בזירות אחרות. בייג'ינג לא תסייע לוושינגטון בהפעלת לחץ על פיונגיאנג; להפך: היא תקל את העיצומים על
קוריאה הצפונית ולא תסכים אפילו לדבר על הטלתם של חדשים. סין תיטול סיכונים בים סין הדרומי, כאשר תציב מערכות נשק חדשות בשוניות אלמוגים שנויות במחלוקת. הסיכון להתנגשות בין כוחות סין לכוחות ארה"ב יהיה גבוה. הדיפלומטים הסינים, בעיקר באו"ם, יתייצבו לעיתים קרובות לצידה של רוסיה.
רני מסכם באומרו, כי העולם צריך להדק חגורות לקראת סוג חדש של עימות בין ארה"ב לסין. זו לא תהיה מלחמת סחר וגם לא מאבק ערכים בנוסח המלחמה הקרה. זה יהיה יותר סוג של בלימה הדדית: חומה גדולה של חוסר אמון.
